מגדלי החיטה גילו את היתרונות הגלומים בדשן בשחרור מבוקר שלנו – חיסכון בעבודה, שמירה על הסביבה ושקט נפשי, גם כשיש גשמים חזקים במיוחד
ביום חורף שמשי הצטרפתי לישי וקסמן, אגרונום שוק ישראל בצפון, לסיור אצל מגדלי חיטה אשר לראשונה משתמשים במולטיגרו, דשן בשחרור מבוקר של חיפה כימיקלים.
** התחנה הראשונה: כפר חנניה **
בכפר חנניה פגשנו חקלאי שמגדל חיטה על שטח בגודל של כ-3,000 דונם. הוא לקח אותנו לסיור בשטח כדי לראות את התקדמות הגידול בשטחי המולטיגרו לעומת שטחים בדישון רגיל.
משמעות הדישון הרגיל היא דישון יסוד, ראש, על פי הצורך, לעומת דישון במולטיגרו אשר מיושם במהלך הזריעה. יישום אחד - דשן ושכח.
בשטח ראינו שדה עם סימנים של בעיות ניקוז לאחר הגשמים החזקים של תחילת ינואר 2015. לא מצאתי גרנולות מולטיגרו על פני השטח והחקלאי הסביר שהם יישמו את הדשן בזריעה בפס תחת הזרעים ושאל האם זהו יישום טוב. "הכי טוב שאפשר", השבתי.
לאחר חפירה קצת יותר עמוקה מצאנו גרגרי מולטיגרו אשר במעיכה שלהם ניתן היה לראות שיש בהם עוד חומר להמשך תהליך הגדילה. לאחר הגשמים שירדו בינואר הדשן הלא מצופה כבר מזמן נשטף אל מי התהום ואילו המולטיגרו, דשן בשחרור מבוקר, גם אם זורמים סביבו מים רבים, משחרר אך ורק בהתאם לטמפרטורה. למרות שירדו גשמים חזקים היה קר, ולכן רק חלק יחסי מהדשן שוחרר.
** התחנה השנייה: בנימינה **
פגשנו מגדל נוסף בחצר המשק שלו, ליד מכונת הזריעה הגרמנית המשוכללת בעלת שני מיכלים, אחד לזרעים ואחד לדשן, כשגם כאן החקלאי יישם את הדשן בפס בעת הזריעה.
למגדל שפגשנו יש כ-2,000 דונם חיטה שמתפרשים על עשרות שטחים. עבורו להיכנס לדישון ראש זה בהחלט כאב ראש, ולכן הוא היה שבע רצון מהקונספט: יישום אחד - וסיימת לדשן לעונה. הוא גם היה מרוצה מהתקדמות הצמיחה של החיטה.
החקלאי סיפר על מגדל שלא דישן לאחר או בזמן הזריעה, אלא חיכה לגשם שהגיע בדמות הסופה של ינואר 2015, וממש לפניה רץ ופיזר אוריאה. עם עוצמת הגשמים שירדו, ספק כמה אוריאה נשארה בקרקע ביום השני של הסופה. עם שוך הסערה, העלה המגדל מטוסים לפיזור אוריאה. החקלאי אמר שהוא מבין שאותו המגדל, אם היה מיישם מולטיגרו, לא היה צריך להוציא כסף על היישומים האלו, ולא היה צריך לשבור את הראש ולהמר מתי ליישם.
ישי זיהה כי ייתכן ויש מחסור בזרחן באחד השדות, והמליץ לקחת דגימות קרקע למעבדה. בסיום הסיור החקלאי שאל האם נוכל להוסיף גם זרחן לתערובת המולטיגרו. תמיד מומלץ לקבל תוצאות לבדיקות קרקע לפני הכנת תכנית דישון, לכן המלצנו להמתין לתוצאות. אבל עקרונית התשובה היא כן – נוכל לתפור פתרון שיתאים לצרכיו של החקלאי בתערובת המולטיגרו.
היעד הבא היה חלקת 'אפס עיבוד' בקיבוץ עין חרוד מאוחד. השדה הרחב היה יפה עם צימוח אחיד. קשה היה לראות הבדלים בין החלק הסמוך אשר דושן לא מזמן מהאוויר.
** יישום אחד – הרבה יתרונות **
בנהיגה הארוכה חזרה מהשדה תהינו כיצד אפשר לשכנע עוד חקלאים לקבל את הרעיון של יישום אחד, במיוחד כשהיתרונות במולטיגרו ברורים:
• שקט נפשי. אמנם עדיין צריך לקוות לגשם בתזמון נכון עבור החיטה, אבל מבחינת יישום הדשן - מיישמים בהתחלה וזהו.
• המולטיגרו לא נשטף למי התהום, גם בעוצמות גשם גבוהות.
• שימוש במולטיגרו חוסך בשעות עבודה של הכלים, משום שמיישמים בזמן הזריעה.
• חסכון בשעות וימי עבודה של העובדים.
• בשל היעילות הגבוהה של המולטיגרו, כמות החנקן שניתנת בפועל קטנה יותר מדישון רגיל - ויש לכך משמעות בהיבט של איכות הסביבה.
סיכמנו על ביקור נוסף בעת הקציר, כדי לראות האם גם עבור השום המולטיגרו מהווה פתרון יעיל. לי אין ספק מה התשובה.
