50 שנה לחיפה כימיקלים: ככה מייצרים הצלחה
חיפה כימיקלים חוגגת השנה יובל להקמתה, וזהו זמן טוב להיזכר בסיפור המפעל, מהניסויים הראשונים לייצור חנקת אשלגן ועד הפיכתו למותג עולמי מוביל.
החזון להקמת המפעל עלה בתחילת שנות ה-60, מתוך מחשבה על האופן שבו ניתן לנצל בצורה אופטימלית את המחצבים המוגבלים הקיימים בישראל – אשלג מים המלח וסלעי פוספט בנגב. הקמת מפעל בסדר גודל גדול כל כך, המבוסס על פטנט ישראלי וחשיבה חדשנית בכל מובן, לא היה דבר של מה בכך בישראל של אותן שנים.
פרופ' אברהם בניאל, ממקימי תמ"י (תעשיות מחצבי ישראל), הגה את תהליך ייצור חנקת האשלגן. הרעיון הבסיסי היה ליצור תגובה כימית בין חומצה חנקתית ואשלג (אשלגן כלורי מים המלח), ובכך להחליף את אטום הכלור במולקולת חנקה, וליצור דשן אשלגני-חנקני ללא כלורידים. תוצר הלוואי הינו חומצת מלח (HCl), שבאמצעותה ממיסים סלעי פוספט מהנגב ויוצרים חומצה זרחתית.
המתקן שתוכנן לשם כך, ליד בתי הזיקוק בחיפה, נועד לייצר מאה אלף טון לשנה, פי שניים מהמתקן הגדול בעולם באותה עת, ורבים לא האמינו כי הדבר אפשרי. לאחר שבדקו את התהליך בתנאי מעבדה והחליטו כי הוא אפשרי, היה צריך לוודא כי יש שוק לחנקת אשלגן, שעד להקמת חיפה כימיקלים, כלל לא שימשה כדשן, עקב מחירה הגבוה. בעבודה מאומצת הצליחו ראשוני חיפה כימיקלים למכור 50 אלף טון מהדשן, עוד לפני שהחברה כלל החלה בבניית המתקנים.
מכיוון שמדעני החברה היו כה אופטימיים מתוצאות הניסוי בתנאי המעבדה, הוחלט לבנות את מתקן הייצור בהיקף מלא, ולדלג על שלב הפיילוט (מתקן קטן יחסית, המדמה את תהליכי הייצור ותנאיו בסדר גודל מלא). חלק גדול ממימון המפעל הגיע מבנק בצרפת, והמפעל חויב להשתמש בציוד צרפתי, שהתברר כלא מתאים, והייצור התעכב.
לאחר מאמצים רבים והחלפת מספר אביזרים במתקן, ב-1968 החלו לייצר בהצלחה, ומתחילת הייצור התברר כי מדובר במוצר מבוקש מאוד. כבר בשנת 1972 הגיע המפעל לאיזון כספי, וב-1973 התחיל להרוויח כסף, למרות מלחמת יום כיפור, שפגעה קשות במשק הישראלי.
בשנת 1976 פרצה שריפה וכילתה את מתקן הייצור, באירוע שהיה טראומטי עבור עובדי המפעל. בניגוד לכל התחזיות, הצליחו לבנותו מחדש ולחזור לעבודה תוך שלושה חודשים. לאור הביקושים הרבים, ראו אנשי המפעל צורך בהרחבתו. מכיוון שחיפה כימיקלים הייתה באותה עת חברה ממשלתית, נערמו קשיים רבים לקבלת האישורים להרחבתה, והדבר הוביל להחלטה להפריט את החברה. 25% ממניות החברה נמכרו לציבור בבורסה הישראלית ו-49% נמכרו בבורסה בניו יורק. כך הייתה חיפה כימיקלים לחברה הציבורית הראשונה שהופרטה בימי מנחם בגין.
בשנות ה-80 הייתה חיפה כימיקלים יצרנית חנקת האשלגן הגדול בעולם וסיפקה כ-60% מהצריכה העולמית. בתקופה זו הבינו בחברה כי על מנת לפתח שווקים נוספים, יש לעבור מחברה המייצרת חומר גלם ומוכרת אותו, לחברה המוכרת דשן ברמת פרימיום ומספקת גם ידע. לשם כך, העריכו, יש לפתח את ההיבטים האגרונומים ולהתקרב ללקוח הסופי, המגדל. בתקופה זו החלו להתבצע מחקרים וניסויים חקלאיים בחנקת אשלגן על מנת לבחון את יתרונותיה כדשן פרימיום. מלבד חנקת אשלגן פותחו גם נוסחאות של תערובות דשנים, אשר נקראו בישראל "דשן-כל" ובשאר העולם Poly-Feed. הראשונה והמפורסמת מכל הייתה הנוסחה 20-20-20. מוצרים נוספים התווספו לדשנים והמותג "חיפה" הפך לשם דבר בקרב חקלאים בעולם. לצורך מערך מכירות יעיל יותר נפתחו חברות-בנות, שהיו למשרדי הפצה ושיווק בכל רחבי העולם.
באמצע שנות ה-90 הוקם בצ'ילה מפעל מתחרה לייצור חנקת אשלגן, וחיפה כבר לא הייתה היצרנית היחידה. עקב התחרות הוחלט להקים מפעל נוסף בנגב, שהקמתו הסתיימה ב-1994 והייתה זריקת עידוד כלכלית לאזור הדרום. את חשיבות הקמת המפעל בנגב עבור החברה, סיכם שר התעשייה דאז מיכה חריש: "אם המפעל בדרום לא היה קם, חיפה כימיקלים הייתה מפסידה את השוק הבינלאומי שלה בתקופה הזו".
סוף שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21 עמדו סימן התייעלות ארגונית וטיפול לעומק בבעיות איכות סביבה. החברה הקטינה באופן משמעותי את הפליטות לאוויר על ידי מעבר לשימוש בגז טבעי, וכיום אף מטפלת במקורות הזיהום שלה (שפכים) בטכנולוגיה הטובה ביותר בשוק, תחילת העשור השני היוותה נקודת מפנה בהתייחסות החברה לעצמה ולמעמדה בעולם החקלאי. עיקר השינוי התבטא בהעמדת החקלאי במרכז, הבנת צרכיו ושיתופו בידע. הוחלט כי הידע האגרונומי שנצבר במשך השנים הרבות בכל רחבי העולם, ובעיקר בתחום הדשנים והגידולים המיוחדים, ייחשף ויונגש לטובת ציבור החקלאים. לצורך כך הוקם אתר אינטרנט במספר רב של שפות (13 נכון להיום), נבנו תוכנות לחישוב דישון מסוגים שונים ופותחו מספר אפליקציות למכשירי טלפון ניידים. באתר החברה ניתן כיום למצוא חומר אגרונומי רב על אודות כל גידול הקיים על פני כדור הארץ כמעט, כולל המלצות דישון ומדריכים לגידולים נבחרים. בנוסף לכך השיגה חיפה כימיקלים הפחתה ניכרת במחירי חומרי גלם מרכזיים, ויחד עם המעבר לשימוש בגז טבעי, המהלך אפשר להפחית מחירים בצורה ניכרת, בעיקר בשוק הישראלי, ובכך להקל במעט על המגדלים בארץ.
ניתן לסכם בסיפוק, כי מאחורי כל שק של חיפה כימיקלים שהמגדל שופך לתוך דוד או מכל הדישון, עומדות 50 שנים של ידע מאחת החברות הגדולות והמובילות בעולם לדשנים מיוחדים. אנחנו מתחייבים להמשיך במשימתנו העיקרית, ליצור פתרונות חדשניים ואפקטיביים במיוחד, שייתנו מענה לצורכי החקלאים ברחבי העולם, ולאתגרים הגדולים שעומדים בפניהם.