המידע שלהלן מובא כהמלצות כלליות בלבד. יש להיוועץ באגרונום קבוצת חיפה לצורך התאמת תוכנית דישון לתנאי השטח הספציפיים. כל שימוש במידע נעשה על אחריות המשתמש בלבד. קבוצת חיפה אינה מתחייבת לתוצאות השימוש במידע ואינה אחראית לדיוקו, שלמותו או התאמתו לכל מטרה.
הנחיות כלליות לדישון משמש
המשמש הוא מין נשיר הנקטף מתחילת העונה ועד לאמצעה, ולרוב הוא משווק במחירים גבוהים. לאיכות הפרי – גודל, צבע וחיי מדף – חשיבות רבה בפדיון לחקלאי, והיא המאפשרת רווחיות גם כשרמות היבול מתונות יחסית. המשמש רגיש לעודפי דישון, והשילוב של יבול המתון ואיכותי עם עם צימוח וגטטיבי חזק מדגיש את הצורך בהקפדה על משטר דישון נכון לקבלת תוצאות מיטביות. היבול במשמש נע בין 1.5 טון לדונם בזנים המוקדמים ועד כ-5 טון לדונם בזנים מאוחרים בשנות שיא.
יש לדשן משמש כ-0-5 יח' חנקן ואשלגן ו-0-3 יח' זרחן לדונם עבור הצימוח השנתי של העץ, כתלות בסוג הקרקע. לכל טון יבול צפוי יש לדשן 2 יח' חנקן, יח' תחמוצת זרחן ו-5 יח' תחמוצת אשלגן נוספים. מקובל לדשן משמש ב- 5-12 יח' חנקן, 10-20 יח' תחמוצת אשלגן (ביבול גבוה – 25 יח') 2-5 יח' תחמוצת זרחן.
דישון חנקני – עץ המשמש נוטה לצימוח וגטטיבי חזק ומאופיין בעוצמת צימוח גבוהה. דישון חנקני שאינו מותאם, או יישום חנקן בכמות העולה על הנדרש, עלול לגרום לעודף צימוח וגטטיבי ולפגיעה בכמות היבול. לחנקן תפקיד מרכזי גם באיכות הפרי – השגת צבע מלא, מוצקות טובה וחיי מדף ארוכים. גם עודף קל של חנקן עלול לעכב את התפתחות הצבע ולגרום להתרככות מהירה של הפרי לאחר הקטיף. בחלקות המאופיינות בצימוח נמרץ במיוחד, מומלץ להפחית באופן משמעותי את מינון החנקן לקראת הקטיף, ולהימנע מדישון חנקני לאחריו.
דישון זרחן - זרחן חשיבות רבה במשק האנרגיה של העץ בתחילת העונה, ולכן לתת מנת זרחן בתחילתה של כל עונת גידול. הדישון המומלץ הוא יישום של 5–8 ק״ג לדונם דשן סטרטר 12-43-12, או לחלופין 1–2 ליטר חומצה זרחתית לדונם (אשר תורמת גם לניקוי מערכת הטפטוף ממשקעי אבנית).
את הדשנים מומלץ ליישם מיד עם התעוררות העץ, כדישון טכני, גם במקרים שבהם אין עדיין צורך בהשקיה. מומלץ להמשיך בדישון זרחני במהלך העונה כולה, ולהגיע למנה מצטברת של 2–5 יחידות תחמוצת זרחן (P₂O₅) לדונם.
דישון אשלגן - לאשלגן תפקיד מרכזי בבריאות העץ – בחיזוק העמידות למחלות, מזיקים ועקות אביוטיות כגון חום ויובש – וכן באיכות הפרי: מוצקות, גודל וחיי מדף. בתחילת העונה מומלץ ליישם אשלגן במינונים נמוכים, וכשהפרי מגיע לקוטר של כ־20 מ״מ יש להעלות באופן משמעותי את מנות האשלגן,כדי לתמוך בהתפתחות הפרי.
חנקת אשלגן היא מקור האשלגן המועדף למשמש, ומרבית תוכניות הדישון מבוססות עליה. מומלץ להתחיל בדישון חנקת אשלגן לאחר חנטה מלאה, כאשר החנטים בקוטר 10–15 מ״מ, ולהגיע למנה מצטברת של 25–50 ק״ג לדונם עד הקטיף. במקרים שבהם הצימוח עדיין חזק מהנדרש ויש לצמצם עוד יותר את מנת החנקן, מומלץ להחליף את חנקת האשלגן ב-Haifa SOP (אשלגן גופרתי).
דישון סידן, מגנזיום וגופרית - משמש אינו נחשב רגיש ליסודות אלו, ויש לשקול את הוספתם לתוכנית הדישון על פי בדיקות קרקע, מים ועלים. במידה ויש לדשן ביסודות אלו, חשוב ליישמם באביב המוקדם, ביחד עם החנקן (במידה שדרוש). אם לא מעוניינים לדשן חנקן בתקופה זו עקב עודף צימוח, יש ליישם יסודות אלו כקלציום אבסולוט ומגנזיום גופרתי. אין לערבב שני דשנים אלו במכל אחד, עקב היווצרות משקעים.
דישון יסודות מיקרו - יסודות מיקרו - בעיקר ברזל, מנגן, אבץ ובורון - חיוניים להנבת פרי איכותי. כאשר ידוע על מחסורים של יסודות אלו בחלקה או כאשר בדיקות עלים מראות שרמתם נמוכה, מומלץ מומלץ לדשן כ0.5-1 ק"ג הייפר 52, 0.25 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו0.125 ק"ג חיפה מיקרו אבץ לדונם בדישון בודד בתחילת העונה. בעת הכנת מכל דשן עם חומרי חיפה מומלץ לתגבר ביסודות אלו במכל. במכל 1,000 ליטר המכיל 8 שקי דשן של 25 ק"ג, יש להוסיף 5 ק"ג ברזל, 2 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו-1 ק"ג חיפה מיקרו אבץ.
תוכנית הדשיה למשמש
| מועד | סוג הדשן | ק"ג/דונם | שקים לדונם | |||
| משקל הדשן | חנקן | זרחן | אשלגן | |||
התעוררות (דישון טכני בודד בתחילת ההתעוררות) | 5-8 | 1 | 3.5 | 1 | 1/5-1/3 | |
| לבלוב עד סיום חנטה | עצירת דישון כדי לעודד חנטה | |||||
| Haifa Cal Absolute (קלציום ניטרט) | 12.5 | 5 יחידות תחמוצת סידן CaO | 1/2 | |||
| BitterMag (מגנזיום גופרתי) | 25 | 4 יחידות תחמוצת מגנזיום MgO 8 יחידות גופרה SO4 | 1 | |||
סיום חנטה עד קטיף | 12.5 | 2.5 | 2.5 | 2.5 | 1/2 | |
| לאחר קטיף | עצירת דישון* | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 |
| סה"כ | 50-65 | 5-10 | 3.5 | 17 | 2-2.5 | |
הדשיה במטע צעיר
במטע הצעיר, משנת הנטיעה ועד שנה שלישית ניתן לדשן בנוסחאות דשן-כל או במולטיגרו 31-6-7.
- מולטיגרו 31-6-7 הוא דשן בשחרור מבוקר ל-8 חודשים. בשנת הנטיעה ניתן ליישם בבור השתילה, לפני השתילה. בשנים העוקבות יש ליישם מתחת לשתי טפטפות קרובות משני צידי העץ.
אם מיישמים לאחר נטיעה ויש טפטפת צמודה לשתיל, יש ליישם את המולטיגרו מצידו השני של צינור הטפטוף, במרחק 10 ס"מ מהשתיל, ובכל מקרה אין ליישם את המולטיגרו על גוש השתילה!
גם בדישון במולטיגרו, מומלץ לדשן סטרטר 12-43-12, 5 ק"ג לדונם מיד לאחר השתילה כדי לעודד התפתחות שורשים.
- דשן-כל: מומלץ לדשן ב 20-20-20 או 23-7-23, 1-1.5 שקים לדונם לכל העונה במנות שבועיות קבועות.
אם בזמן השתילה הטפטפות סגורות ורק הטפטפות הקרובות לשתיל פתוחות, שק אחד לדונם מספיק. אם כל הטפטפות פתוחות, יעילות הדישון יורדת ויש לדשן שק וחצי.
עם גדילת המטע הצעיר והתפתחות השורשים, השורשים יגיעו ליותר טפטפות פתוחות ויעילות הדישון תעלה.
להתאמת תוכנית הדשיה לתנאים במטע ולמערכת ההשקיה שלך - מומלץ להיעזר בתוכנת ™NutriNet
דישון עלוותי במשמש
| שלב פנולוגי | מטרה | דשן | ריכוז | מספר ריסוסים | הערות / מטרות |
| לפני התעוררות | עידוד התעוררות | 7.5% | 1 | ריסוס בתחילת התנפחות הפקעים או שבועיים לפני התעוררות. | |
| התנפחות הפקעים | עידוד פריחה וחנטה | 1% 0.1% 0.1% | 1-3 | מהתחלת התפתחות עלווה מומלץ לרסס מגניסל עם מוצרי מיקרו (קומבי ובורונית). | |
| שיא פריחה | חיזוק ועידוד עלווה | 1% 0.1% 0.1% | 1-2 | ריסוס להמרצת עלווה וחיזוק הפקעים. | |
| לאחר פריחה (חנטה) | תיקון מחסורים | 1-3 | חיזוק עלווה במצב של עומס פרי ועלווה חלשה. | ||
| גדילת הפרי | הגדלת פרי ושיפור איכותו | 1% | 2-3 | מחנטים בגודל אפונה עד קוטר 30-40 מ"מ | |
| לאחר קטיף | הכנה לעונה הבאה | 1% 0.1% 0.1% | 1 | מומלץ לריסוס ע"מ לשמור על עלווה בריאה וחיונית. במידה ועלווה חזקה, מומלץ לרסס רק מיקרו כקומבי. | |
| שילוך סתוי | הכנה לעונה הבאה | 5-7% | 1 | אין לרסס לפני תחילת דצמבר כדי להימנע מפריחה בחורף. |