אגס - מדריך דישון

בישראל כ-13,000 דונם מטעי אגסים. הזן העיקרי במטעים אלו הוא ספדונה, והזן המפרה הוא קוסטיה. לשני זנים אלו דרישות הזנה שונות, ויש להתחשב בכך.

הנחיות כלליות לדישון אגס

ישי וקסמן, אגרונום אזור הצפון והמרכז

^{המידע שלהלן מובא כהמלצות כלליות בלבד. יש להיוועץ באגרונום קבוצת חיפה לצורך התאמת תוכנית דישון לתנאי השטח הספציפיים. כל שימוש במידע נעשה על אחריות המשתמש בלבד. קבוצת חיפה אינה מתחייבת לתוצאות השימוש במידע ואינה אחראית לדיוקו, שלמותו או התאמתו לכל מטרה.}

אגס אינו צרכן כבד של יסודות הזנה, ודורש הזנה מתונה גם עבור יבול גבוה. יש לדשן אגס בהתאם ליבול הצפוי: 

• לצימוח השנתי של העץ יידרשו כ-2-4 יחידות חנקן, 3-5 יחידות תחמוצת אשלגן (K₂O) ו-2-3 יחידות תחמוצת זרחן (P₂O₅).
• בנוסף, לכל טון יבול צפוי יש לדשן 1-3 יחידות חנקן בהתאם לזן, 0.5-1 יחידה של תחמוצת זרחן ו-2-3 יחידות תחמוצת אשלגן.

(יחידה = 1 ק"ג/דונם)

חנקן
אגס נחשב לגידול בעל צימוח חזק מאוד, ועל כן יגיב יתר על המידה לדישון חנקני. בספדונה, שנחשב לזן וגטטיבי מאוד, מומלץ להפחית במידה משמעותית את מנות החנקן כדי לעודד את פוריות העץ ולרסן צימוח – עד לכדי 3-5 יחידות לעונה. עם זאת, הימנעות מדישון חנקני לאורך זמן תפגע בעץ, והיא אינה מומלצת. בזנים בעלי צימוח מרוסן יותר כקוסטיה, מומלץ להגדיל את כמות החנקן לכדי 10 יחידות לעונה בקירוב. לא מומלץ להגדיל את מנת החנקן מעבר לכך, כדי שלא לדחוף את העץ לצימוח מוגבר שיפגע בפוריות. במטעים המאופיינים בצימוח נמרץ מומלץ לדשן לפני חנטה מעט מאוד חנקן, או לא לתת חנקן בכלל. אפשר לדשן בסטרטר 12-43-12 (ראה דישון זרחן), אך להפסיק את הדישון עד תחילת הדישון בחנקת אשלגן. מרבית החנקן במחזור הגידול יינתן עם האשלגן – כחנקת אשלגן. לאחר קטיף מומלץ לא לדשן כלל, כדי לעודד אינדוקציה לצימוח רפרודוקטיבי ולא צימוח וגטטיבי. בזנים המאופיינים בצימוח מתון או חלש, מומלץ לדשן 23-7-23 מפתיחת מים ועד המעבר לחנקת אשלגן. יש לדשן מחצית ממנות החנקן לפני הקטיף ומחציתן לאחר הקטיף, וזאת בהתאם לעוצמת הצימוח המבוקשת.

זרחן
לזרחן משמעות רבה במשק האנרגיה של העץ בתחילת העונה, ועל כן מומלץ מאוד לדשן במנת זרחן בתחילתה של כל עונה. הדישון המומלץ הוא 5-8 ק"ג לדונם דשן-כל סטרטר 12-43-12 או לחלופין 2-3 ליטר לדונם חומצה זרחתית (אשר תורמת גם לניקוי מערכת הטפטוף ממשקעי אבנית). מומלץ ליישם דשנים אלו מיד עם התעוררות העץ כדישון טכני, גם אם אין צורך בהשקיה. מומלץ מאוד להמשיך לדשן בזרחן במהלך העונה, עד מנה מצטברת של 4-6 יחידות תחמוצת זרחן לדונם.

אשלגן
לאשלגן תפקיד מרכזי בבריאות העץ – בחיזוק העמידות למחלות, מזיקים ועקות א-ביוטיות כגון חום, יובש – וכן באיכות הפרי: מוצקות, גודל וחיי מדף. מומלץ לדשן אשלגן ברמות נמוכות בתחילת העונה, וכאשר הפרי מגיע לגודל של כ-20 מ"מ יש להעלות משמעותית את מנות האשלגן, כדי לתמוך בגידול הפרי. חנקת אשלגן היא מקור האשלגן המועדף באגס, ומרבית הדישון באגס מבוסס על דשן זה. מומלץ להתחיל לדשן בחנקת אשלגן לאחר חנטה מלאה, כאשר החנטים בקוטר 10-15 מ"מ, עד לכמות מצטברת של 25-50 ק"ג לדונם עד הקטיף. 
אם הצימוח חזק מהרצוי ומעוניינים להפחית עוד את מנת החנקן, מומלץ להחליף את חנקת האשלגן ב-Haifa SOP (אשלגן גופרתי). 

סידן, מגנזיום וגופרית 
אגס אינו נחשב רגיש ליסודות אלו, ויש לשקול את הוספתם לתוכנית הדישון על פי בדיקות קרקע, מים ועלים. אם צריך לדשן ביסודות אלו, יש לדשן במגניסל ובקלציום ניטרט באביב המוקדם, ביחד עם החנקן (במידה שדרוש). במצב של צימוח עודף, יש להימנע מתוספת חנקן. במקרים כאלו יש להשתמש בקלציום אבסולוט ומגנזיום גופרתי. אין לערבב שני דשנים אלו במכל אחד, כדי למנוע היווצרות משקעים. 

יסודות מיקרו
יסודות מיקרו - בעיקר ברזל, מנגן, אבץ ובורון - חיוניים להנבת פרי איכותי. כאשר ידוע על מחסורים של יסודות אלו בחלקה או כאשר בדיקות עלים מראות שרמתם נמוכה, מומלץ לדשן כ-0.5-1 ק"ג הייפר 52, 0.25 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו0.125 ק"ג חיפה מיקרו אבץ לדונם בדישון בודד בתחילת העונה. בעת הכנת מכל דשן עם חומרי חיפה מומלץ לתגבר ביסודות אלו במכל. במכל 1,000 ליטר המכיל 8 שקי דשן של 25 ק"ג, יש להוסיף 5 ק"ג ברזל, 2 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו-1 ק"ג חיפה מיקרו אבץ.

במהלך שלבים אלו יש לבצע הערכה של היבול הצפוי ולהתאים את מנות הדשן בהתאם: 

• סיום פריחה
• סיום חנטה
• לאחר נשירת חנטים
• בזמן הדילולים
   

תוכנית הדשיה לאגס

דישון ספדונה (זן המאופיין בצימוח חזק)

* יש לדשן במגניסל ובקלציום ניטרט כאשר הצימוח תקין. במצב של צימוח עודף יש להשתמש בקלציום אבסולוט ומגנזיום גופרתי.

דישון קוסטיה (זן המאופיין בצימוח חלש)

הערה: אם הצימוח תקין או חזק, יש לדשן על פי המלצות לספדונה.

* יש לדשן במגניסל ובקלציום ניטרט כאשר הצימוח תקין. במצב של צימוח עודף  יש להשתמש בקלציום אבסולוט ומגנזיום גופרתי.

דישון מטע צעיר

במטע הצעיר, משנת הנטיעה ועד שנה שלישית ניתן לדשן בנוסחאות דשן-כל או במולטיגרו 31-6-7. 

• מולטיגרו 31-6-7 הוא דשן בשחרור מבוקר ל-8 חודשים. בשנת הנטיעה ניתן ליישם בבור השתילה, לפני השתילה. בשנים העוקבות יש ליישם מתחת לשתי טפטפות קרובות משני צידי העץ. 
  אם מיישמים לאחר נטיעה ויש טפטפת צמודה לשתיל, יש ליישם את המולטיגרו מצידו השני של צינור הטפטוף, במרחק 10 ס"מ מהשתיל, ובכל מקרה אין ליישם את המולטיגרו על גוש השתילה!
  גם בדישון במולטיגרו, מומלץ לדשן סטרטר 12-43-12, 5 ק"ג לדונם מיד לאחר השתילה כדי לעודד התפתחות שורשים.
   
• דשן-כל: מומלץ לדשן ב 20-20-20 או 23-7-23, 1-1.5 שקים לדונם לכל העונה במנות שבועיות קבועות.
  אם בזמן השתילה הטפטפות סגורות ורק הטפטפות הקרובות לשתיל פתוחות, שק אחד לדונם מספיק. אם כל הטפטפות פתוחות, יעילות הדישון יורדת ויש לדשן שק וחצי.
  עם גדילת המטע הצעיר והתפתחות השורשים, השורשים יגיעו ליותר טפטפות פתוחות ויעילות הדישון תעלה. 

להתאמת תוכנית הדשיה לתנאים במטע ולמערכת ההשקיה שלך - מומלץ להיעזר בתוכנת ™NutriNet

דישון עלוותי באגס

אגס רגיש לריסוסי עלווה, אשר עלולים לגרום לחספוס של פני הרי . מקובל לרסס אגס לעיתים קרובות – במקרים רבים לצורך מתן תכשירי נחושת כנגד מחלת החירכון. אין לשלב דישון עלוותי עם מוצרי נחושת, מחשש להרעלת נחושת בעלים. ניתן לשלב דישון עלוותי משתלב עם ריסוס בחומרי הדברה שאינם מכילים נחושת, גופרית או שמנים. יש להקפיד על תנאי ריסוס מתאימים (לחות יחסית, חום ורוח)

הנחיות כלליות לדישון עלוותי

מצגת דישון תפוח ואגס בישראל