הדרים - מדריך דישון

המלצות לדישון הדרים

מאת ישי וקסמן, אגרונום אזור הצפון והמרכז

בישראל מגדלים כ-150,000 דונם הדרים מזנים שונים. הפרדסים פרושים בכל רחבי הארץ, מצפון הנגב ועד עמק החולה. זני ההדרים השונים נקטפים ומשווקים מסוף הקיץ ועד סוף החורף. 
הדרים גדלים בעיקר בקרקעות מנוקזות ובאזורים של אקלים מתון (ים-תיכוני). בעבר פרדסים ניטעו בעיקר בקרקעות החמרה בשרון ובשפלה, אך במהלך השנים התפשט גידול ההדרים לאזורים נרחבים, שבהם תנאי האקלים והקרקע שונים משמעותית שונים מן התנאים במישור החוף – הודות לשימוש באגרוטכניקה נכונה. דרישות ההזנה של הדרים תלויות מאוד בזן: זנים מסוימים רגישים לדישון עודף (בעיקר חנקן) ולמחסורי סידן, זרחן ואשלגן, ואילו זנים אחרים אינם רגישים כלל למשטר הדישון, ויציגו סימני עודף או חוסר רק במשטר דישון קיצוני (עודף חריג או חוסר קיצוני).

^{המידע שלהלן מובא כהמלצות כלליות בלבד. יש להיוועץ באגרונום קבוצת חיפה לצורך התאמת תוכנית דישון לתנאי השטח הספציפיים. כל שימוש במידע נעשה על אחריות המשתמש בלבד. קבוצת חיפה אינה מתחייבת לתוצאות השימוש במידע ואינה אחראית לדיוקו, שלמותו או התאמתו לכל מטרה.}

הנחיות כלליות

עבור הצימוח השנתי בלבד, ללא הפרי, יש לדשן כ-5 יחידות חנקן, כ-5 יחידות אשלגן ו-2-3 יחידות זרחן לעונה (יחידה = ק"ג/דונם).  

באופן כללי יש לדשן בהתאם ליבול הצפוי בעונה. יש לדשן מתחילת האביב ועד סוף הסתיו. מכיוון שהקטיף מתבצע במהלך הסתיו והחורף, יש זמן רב לתיקונים והתאמות של הדישון במהלך העונה, ותוכנית הדישון בפועל צריכה להתאים ליבול שצפוי להתקבל. (זאת בשונה מדישון במטעים אשר נקטפים במהלך האביב, שבהם יש חשיבות לדישון שניתן בעונה הקודמת).

בדיקות עלים
 אומנם בדיקות עלים הן כלי מקובל להכוונת דישון, אך בהדרים הן אינן כלי אפקטיבי. זאת מכיוון שבדיקות העלים מבוצעות זמן רב לפני הקטיף, ועל כן עומס הפרי משפיע על תכולת היסודות הנמדדת: העלים מהווים "מחסן קדמי" של הפרי, וכאשר עומס הפרי גבוה, צפוי כי ערכי יסודות ההזנה בבדיקות עלים יהיו נמוכים – ולהיפך. עם זאת, לבדיקות עלים חשיבות רבה לגבי יסודות חיוניים שהמגדל בוחר שלא לתת בדישון, ומעקב שנתי מאפשר לוודא כי אין מחסור בעץ. כמו כן, מומלץ לבדוק את יסודות המיקרו, בשל חיוניותם לתפקודו התקין של העלה עצמו.

השקיה בקולחין
רוב הפרדסים בישראל מושקים במי קולחין. בדרך כלל מים אלו מכילים הן מלחים מזיקים (בעיקר כלוריד ונתרן) והן יסודות הזנה (חנקן, זרחן, אשלגן, סידן, מגנזיום וגופרית). מומלץ מאוד לחשב את תרומתם של יסודות ההזנה שבמים למשטר הדישון בפרדס: במקרים רבים תכולת היסודות במים מספקת את הדרישות ואף עולה עליהן. במקרים כאלו מומלץ שלא לתת בדישון את היסודות שניתנים בעודף עם מי ההשקיה, ולבנות תוכנית דישון ייחודית שתספק רק את היסודות החסרים, לרבות יסודות המיקרו. 

חנקן 
חנקן הוא יסוד ההזנה שזמינותו לעץ היא המשמעותית ביותר: מחסור בו או עודף ממנו יפגעו בבריאות העץ ובאיכות הפרי. עודפי חנקן יגרמו לצימוח נמרץ מדי ויפגעו בתהליכים הרפרודוקטיביים. מומלץ להקפיד שלא לחרוג ממנות החנקן המומלצות בתוכניות הדישון בהתאם לזן. מומלץ לתת את מרבית החנקן בתחילת העונה, כדשן מורכב כגון 23-7-23 (אפשרות מועדפת), 20-20-20 (במקרה של עצים חלשים, צימוח חלש, קרקע רדודה וענייה או כל בעיה אחרת) או 30-10-10 (כאשר רמות האשלגן בקרקע גבוהות). יש לדשן בדשן המורכב עד שהפרי מגיע לגודל 20 מ"מ, ואז להפחית משמעותית את רמות החנקן עד לסיום הקטיף. בהדרים אין יתרון לסוג חנקן מסוים. בתנאי הגידול בישראל ניתן להשתמש בדשנים המבוססים על אוריאה, אמון או חנקה – אלא אם יש אינדיקציה למחסור ביסוד אחר שעלול להיגרם מסוג החנקן. חנקן כאוריאה נקלט היטב בריסוס עלוותי, אך יש לשים לב לריכוז הביורט. אם מרססים אוריאה בלבד (פרקטיקה מקובלת), הכרחי להשתמש באוריאה דלת-ביורט. מומלץ מאוד לשלב ריסוסי הזנה בחנקן עם יסודות הזנה נוספים – בעיקר זרחן ואשלגן. כאשר החנקן הוא חלק מדשן מורכב (כגון דשן-כל 23-7-23 או 21-21-21), הרמה הכללית של הביורט נשמרת נמוכה ואין סכנה של רעילות.   

זרחן
לזרחן חשיבות רבה במשק האנרגיה של העץ בתחילת העונה, ועל כן מומלץ מאוד לתת מנת זרחן בתחילתה של כל עונה. הדישון המומלץ הוא יישום של 5-8 ק"ג דשן-כל סטרטר 12-43-12, או לחלופין 2-3 ליטר חומצה זרחתית (אשר תורמת גם לניקוי מערכת הטפטוף ממשקעי אבנית). מומלץ ליישם דשנים אלו כדישון טכני מוקדם באביב, לפני תחילת הלבלוב החדש, גם אם אין צורך בהשקיה. מומלץ מאוד להמשיך לדשן בזרחן במהלך העונה, עד מנה כוללת של 4-6 יחידות תחמוצת זרחן, או 0.5 ק"ג תחמוצת זרחן לכל טון פרי. אם הצימוח נמרץ ורמת היבול נמוכה, מומלץ להפחית את מנת הזרחן. הזרחן חיוני מאוד לפני הפריחה ובמהלכה, ועל כן מומלץ לשלבו בריסוסי העלווה המוקדמים בעונה.

אשלגן
לאשלגן תפקיד מרכזי בבריאות העץ – בחיזוק העמידות למחלות, מזיקים ועקות אביוטיות כגון חום ויובש – וכן באיכות הפרי: מוצקות, גודל וחיי מדף. בתחילת העונה מומלץ ליישם אשלגן במינונים נמוכים, וכאשר החנטים מגיעים לגודל 20 מ"מ יש להגדיל את מנות האשלגן במידה משמעותית, כדי לתמוך בגידול הפרי. דישון גבוה באשלגן בתחילת העונה, או דישון חורפי באשלגן כלורי – הזמין מאוד בתחילת העונה – עלול לפגוע בקליטת סידן ולגרום להתפתחות קליפה דקה אשר נקרעת בקלות תחת לחץ מכני. כמו כן, כאשר מדשנים באשלגן וכמות המשקעים נמוכה, יש חשש שהכלורידים לא יישטפו מבית השורשים, דבר אשר עלול לגרום להמלחת הקרקע. יש לזכור כי בקרקעות חוליות גם האשלגן נשטף, ומשקעים רבים לאחר פיזור האשלג יגרמו להדחתו ולפחיתה משמעותית ביעילות הדישון. חנקת אשלגן היא מקור האשלגן המועדף בהדרים, וניסויים רבים הראו דישון בחנקת אשלגן העלה יבול ושיפר את איכות הפרי. 
בניגוד למרבית הפירות, הדרים אינם צורכים כמות רבה של אשלגן: הצריכה לטון פרי עומדת על 2.5-3 ק"ג. לפיכך, עבור יבול של 5 טון/דונם אין טעם לתת יותר מ-15 עד 20 ק"ג תחמוצת אשלגן לדונם. 
בהדרים הנושאים יבול כבד, כגון אשכולית, יש להקפיד על דישון בכמות מספקת של אשלגן כדי לתמוך ביבול לאורך שנים. אשכולית יכולה לסלק 30 יחידות תחמוצת אשלגן, ודישון ברמה של 30-35 יחידות תחמוצת אשלגן הוא סביר בהחלט.רמת דישון זו הכרחית כדי למנוע הידלדלות אשר תפגע בפוריות הקרקע. יישום אשלגן בריסוס עלוותי יעיל מאוד בהדרים: האשלגן נקלט היטב דרך עלוות עצי ההדר, וכן ניתן לרסס בריכוזים ובנפחים גבוהים יחסית – 4% חנקת אשלגן או בונוס בנפח כ-200 ליטר/דונם. כך ניתן ליישם 3.5 יחידות תחמוצת אשלגן (K₂O) בריסוס בודד. 

סידן, מגנזיום וגופרית
ליסודות אלו חשיבות רבה בתחילת העונה, כאשר כמויות ההשקיה קטנות, ובייחוד בקרקעות שבהן תכולתם נמוכה. בקרקעות חוליות או בזלתיות מומלץ לספק את מנת החנקן האביבית (לאחר מתן סטרטר 12-43-12) באמצעות  Haifa Cal GG (קלציום ניטרט) ומגניסל, עד שהחנטים מגיעים לגודל של 20 מ"מ. דשנים אלו יינתנו במקום דשן-כל 23-7-23 או 20-20-20 (זרחן ניתן כסטרטר 12-43-12 ואשלגן ניתן להשלים בשלב גדילת הפרי). לאחר מכן יש לעבור לחנקת אשלגן. גופרית ניתן לספק במהלך העונה בדשנים כגון אמון גופרתי, אשלגן גופרתי (Haifa SOP) או מגנזיום גופרתי (BitterMag). יש להתייעץ עם אגרונום חיפה לפני שילובם עם דשנים אחרים. 
מגנזיום ניתן ליישם ביעילות רבה באמצעות ריסוס עלוותי במגניסל בריכוז 1-1.5% לאחר נשירת עלי הכותרת. גופרית ניתן לספק במהלך העונה באמצעות  דשנים כגון אמון גופרתי, אשלגן גופרתי (Haifa SOP) או מגנזיום גופרתי (Haifa bitter Mag). יש להתייעץ עם אגרונום חיפה לפני שילוב דשנים אלו עם דשנים אחרים. 

יסודות מיקרו
יסודות מיקרו - בעיקר ברזל, מנגן, אבץ ובורון - חיוניים להנבת פרי איכותי. כאשר ידוע על מחסורים של יסודות אלו בחלקה או כאשר בדיקות עלים מראות שרמתם נמוכה, מומלץ מומלץ לדשן כ0.5-1 ק"ג הייפר 52, 0.25 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו0.125 ק"ג חיפה מיקרו אבץ לדונם בדישון בודד בתחילת העונה. בעת הכנת מכל דשן עם חומרי חיפה מומלץ לתגבר ביסודות אלו במכל. במכל 1,000 ליטר המכיל 8 שקי דשן של 25 ק"ג, יש להוסיף 5 ק"ג ברזל, 2 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו-1 ק"ג חיפה מיקרו אבץ.
 

במהלך שלבים אלו יש לבצע הערכה של היבול הצפוי ולהתאים את מנות הדשן בהתאם: 

• סיום פריחה
• סיום חנטה
• לאחר נשירת חנטים
• בזמן גדילת הפרי

דישון בפרדס בוגר - הדשיה

התוכנית עבור יבול שנתי של 5 טון לדונם. יש להתאים את הכמויות ליבול הצפוי.  

להתאמת תוכנית הדשיה לתנאים בפרדס ולמערכת ההשקיה שלך - מומלץ להיעזר בתוכנת ™NutriNet

דישון בפרדס בוגר - שחרור מבוקר

מולטיגרו הוא דשן בשחרור מבוקר אשר משחרר יסודות הזנה ברציפות. נוסחאות מולטיגרו זמינות במשכי שחרור שין 4 ל-12 חודשים.

דישון בפרדס צעיר

בפרדס הצעיר, משנת הנטיעה ועד שנה רביעית, ניתן לדשן בנוסחאות  דשן-כל או במולטיגרו. 

• מולטיגרו: בשנת הנטיעה ניתן ליישם בבור השתילה, לפני השתילה. בשנים העוקבות יש ליישם מתחת לשתי טפטפות קרובות משני צידי העץ. 
  אם מיישמים לאחר נטיעה ויש טפטפת צמודה לשתיל, יש ליישם את המולטיגרו מצידו השני של צינור הטפטוף, במרחק 10 ס"מ מהשתיל, ובכל מקרה אין ליישם את המולטיגרו על גוש השתילה!
  גם בדישון במולטיגרו, מומלץ לדשן סטרטר 12-43-12, 5 ק"ג לדונם מיד לאחר השתילה כדי לעודד התפתחות שורשים.

 דשן-כל: מומלץ לדשן ב 20-20-20 או 23-7-23, 1-1.5 שקים לדונם לכל העונה במנות שבועיות קבועות.
אם בזמן השתילה הטפטפות סגורות ורק הטפטפות הקרובות לשתיל פתוחות, שק אחד לדונם מספיק. אם כל הטפטפות פתוחות, יעילות הדישון יורדת ויש לדשן שק וחצי.
עם גדילת העץ הצעיר והתפתחות השורשים, השורשים יגיעו ליותר טפטפות פתוחות ויעילות הדישון תעלה. 

דישון עלוותי בפרדס

 דישון עלוותי משתלב עם ריסוס חומרי הדברה. אין לשלב עם מוצרי נחושת, גופרית או שמנים. יש להקפיד על תנאי ריסוס מתאמים (לחות יחסית, חום ורוח). 

הנחיות כלליות לדישון עלוותי

מצגת אסטרטגיית דישון הדרים - ניסוי דישון בהדרים, דישון פרדסים בשנת בצורת ובתנאי מליחות