המנגו נחשב לאחד ממיני הפרי הרגישים ביותר למשטר הדישון.
על אף שאינו צרכן כבד של יסודות הזנה, לסוג הדשן, הכמות, העיתוי ואופן היישום יש השפעה מכרעת על כמות היבול ואיכותו, על חיי המדף של הפרי ועל רווחיות המטע.
בישראל, במקרים רבים, האתגר המרכזי אינו מחסור בדשן – אלא דווקא דישון יתר או דישון שאינו מותאם לתנאי החלקה.
בעת תכנון דישון במטעי מנגו יש להתחשב, בין היתר, בגורמים הבאים:
- מחזורי הצימוח של עץ המנגו והקשר שלהם להזנה
- מבנה מערכת השורשים והשלכותיו על אופן הדישון
- איזון מיטבי בין יסודות ההזנה
- השפעת צורת החנקן על צימוח, פרי ואיכות
- סוגי הקרקע ואיכות מי ההשקיה
- תוצאות בדיקות קרקע, מים ועלים
- התמודדות עם תנאי מליחות
אין “מתכון אחיד” המתאים לכל מטע ולכל עונה. נדרשת חשיבה מקצועית וגמישה, המשלבת נתונים מהשטח עם הבנה עמוקה של צורכי העץ והסביבה. דישון מושכל במנגו אינו רק כלי אגרונומי – אלא מנוף כלכלי של ממש.
מדריך דישון מנגו
מנגו בישראל: הזנה מדייקת שיפרה איכות פרי והזניקה את רווחי המגדל