מאת ישי וקסמן, אגרונום אזור הצפון והמרכז
הדובדבן גדל בישראל בעיקר באזורים גבוהים וקרים, המספקים לעצים את מנת הקור הדרושה לתרדמת החורף ולפריחה תקינה. שטחי הגידול העיקריים נמצאים בצפון רמת הגולן, במרומי הגליל העליון ובאזור הרי ירושלים וגוש עציון. היקף שטחי הדובדבן בישראל כ-5,000 דונם, המניבים יבול המשתנה בהתאם לתנאי האקלים. היבול השנתי הממוצע נע לרוב בין 0.8 ל-1.5 טון לדונם, אולם בשנים ברוכות ובחלקות אינטנסיביות ניתן להגיע גם ליבולים של כ-2 טון לדונם. הדובדבן פותח את עונת פירות הקיץ בשווקים המקומיים, ונחשב גידול יוקרתי ומבוקש.
הנחיות כלליות לדישון דובדבן
הדובדבן הוא מין נשיר הנקטף מתחילת העונה ועד לאמצעה. לרוב הפדיון למגדל גבוה יותר ככל שהקטיף מוקדם יותר. בהרי המרכז והגליל, זני הדובדבן המוקדמים מאופיינים בפוריות נמוכה – ממוצע יבולים רב-שנתי של 0.5-1 טון/דונם –הנגרמת ממחסור כרוני בשעות קור. בחלקות הדובדבן שבצפון הגולן היבול גבוה במידה משמעותית ויכול להגיע ליותר מ-2 טון לדונם, אך הפרי הנקטף מאוחר בעונה פודה מחירים נמוכים יותר. בשנות שפע המחיר יכול לרדת מאוד, עד לכדי אי-כדאיות של הקטיף. לאיכות הפרי – גודל, צבע וחיי מדף – משמעות משנית בפדיון לחקלאי בהשוואה למועד הקטיף, ועל כן הדגש הוא על מיקסום יבולים של הזנים המוקדמים. פרי הדובדבן אינו רגיש לעודפי דישון, אך דישון עודף בשילוב עם צימוח וגטטיבי חזק גורם לפחיתה ביבול, ועל כן יש להקפיד על משטר דישון נכון כדי לקבל תוצאות מיטביות.
יש לדשן דובדבן בהתחשב בפוריות הקרקע, רמת יבול שנתי, עוצמת צימוח רצויה, אובדני דשן עקב שטיפה, שקיעה וקיבוע בקרקע:
לצימוח השנתי של העץ יידרשו 4-6 יחידות חנקן, 4-6 יחידות תחמוצת אשלגן ו-2-3 יחידות זרחן.
בנוסף, לכל טון יבול צפוי יש לדשן 2-3 יחידות חנקן, 2-3 יחידות תחמוצת זרחן ו-4-5 יחידות תחמוצת אשלגן.
כמויות דישון מקובלות בדובדבן הן 5-12 יחידות חנקן, 12-18 יחידות תחמוצת ו- 2-5 יחידות תחמוצת זרחן. אין צורך לחרוג ממנות אלו.
(יחידה = 1 ק"ג לדונם)
חנקן
לרוב עץ הדובדבן וגטטיבי מאוד ובעל צימוח נמרץ. אספקת חנקן לא מוקפדת וברמה גבוהה מהרצוי תגרום לעודף צימוח ולפחיתה בכמות הפרי. לדישון החנקני אין השפעה רבה על איכות הפרי ועודף דישון לא יפגע בקבלת צבע אדום עמוק, אך עלול לעכב את קבלת הצבע בכמה ימים. עודף דישון בחנקן גם לא יגרום להתרככות משמעותית של הפרי, מכיוון שהעלווה והפרי מתחרים על החנקן בזמן הגידול הקצר עד לקטיף. הנזק הנגרם מדישון חנקני עודף הוא נזק מצטבר: העץ מתמיין פחות לצימוח רפרודוקטיבי ויותר לצימוח וגטטיבי, ובשילוב עם מספר מועט מדי של שעות קור, עלולה להיגרם פחיתה משמעותית ביבול – עד כדי חוסר יבול מוחלט. אם החלקה מאופיינת בצימוח נמרץ מידי, מומלץ להפחית משמעותית את מנת החנקן לפני קטיף ולא לדשן כלל לאחר קטיף.
זרחן
לזרחן משמעות רבה במשק האנרגיה של העץ בתחילת העונה, ועל כן מומלץ מאוד לדשן במנת זרחן בתחילתה של כל עונה. הדישון המומלץ הוא 5-8 ק"ג דשן-כל סטרטר 12-43-12 או לחלופין 1-2 ליטר חומצה זרחתית (אשר תורמת גם לניקוי הטפטפות מאבנית). מומלץ ליישם דשנים אלו מיד עם התעוררות העץ כדישון טכני, גם אם אין צורך בהשקיה. מומלץ מאוד להמשיך לדשן בזרחן במהלך העונה, עד מנה מצטברת של 2-5 יחידות תחמוצת זרחן.
אשלגן
לאשלגן תפקיד מרכזי בבריאות העץ – בחיזוק העמידות למחלות, מזיקים ועקות אביוטיות כגון חום, יובש – וכן באיכות הפרי: מוצקות, גודל וחיי מדף. בחלקות המוקדמות בהרי המרכז והגליל מומלץ לספק רמות גבוהות של אשלגן כבר בתחילת העונה, מיד לאחר הדישון בסטרטר. חנקת אשלגן הוא מקור האשלגן המועדף בדובדבן, ורוב הדישון מבוסס על דשן זה. מומלץ להתחיל לדשן בחנקת אשלגן לאחר חנטה מלאה, כאשר החנטים בקוטר 5 מ"מ, ולספק מנות שבועיות קבועות על פי כמות הדשן הכוללת שנקבעה. רצוי לבצע הערכות יבול ולתקן את מנת הדישון האשלגני, אך בכל מקרה – לא מומלץ להגדיל את הכמות הכוללת הניתנת לפני קטיף מעבר ל-7-10 יחידות אשלגן. ניתן להשלים את מנות האשלגן הדרושות לאחר הקטיף ובמהלך כל עונת הגידול במנות שבועיות קטנות וקבועות. אם הצימוח חזק מהרצוי ורוצים לספק אשלגן מבלי להוסיף חנקן, יש להחליף את חנקת האשלגן ב-Haifa SOP (אשלגן גופרתי).
סידן, מגנזיום וגופרית
הדובדבן נחשב לגידול הרגיש למחסורים ביסודות אלו, ויש לשקול את הוספתם בדישון על פי בדיקות קרקע, מים ועלים. בקרקעות חוליות או בזלתיות, בעיקר בקרקעות הבזלת בצפון הגולן שבהן תכולה נמוכה של סידן, מגנזיום וגופרית, חשוב לספק יסודות אלו בדישון במהלך העונה, לפני הקטיף או לאחריו. מומלץ לספק את מנת החנקן האביבית (לאחר הדישון בסטרטר 12-43-12) באמצעות קלציום ניטרט ומגניסל, אך ניתן לדשן חנקן בשילוב עם סידן, מגנזיום וגופרית גם לאחר הקטיף. גופרית ניתן לספק במהלך העונה באמצעות דשנים כגון אמון גופרתי, אשלגן גופרתי (Haifa SOP) או מגנזיום גופרתי (Haifa BitterMag). אם לא מעוניינים לספק חנקן בתקופה זו בשל עודף צימוח, יש לספק סידן ומגנזיום כקלציום אבסולוט ומגנזיום גופרתי. אין לערבב שני דשנים אלו במכל אחד, כדי למנוע היווצרות משקעים במכל!
יסודות מיקרו
יסודות מיקרו - בעיקר ברזל, מנגן, אבץ ובורון - חיוניים להנבת פרי איכותי. כאשר ידוע על מחסורים של יסודות אלו בחלקה או כאשר בדיקות עלים מראות שרמתם נמוכה, מומלץ מומלץ לדשן כ-0.5-1 ק"ג הייפר 52, 0.25 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו0.125 ק"ג חיפה מיקרו אבץ לדונם בדישון בודד בתחילת העונה. בעת הכנת מכל דשן עם חומרי חיפה מומלץ לתגבר ביסודות אלו במכל. במכל 1,000 ליטר המכיל 8 שקי דשן של 25 ק"ג, יש להוסיף 5 ק"ג ברזל, 2 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו-1 ק"ג חיפה מיקרו אבץ.
תוכנית הדשיה לדובדבן
| שלב הגידול ומצב המטע | סוג הדשן | ק"ג/דונם | |||||
משקל | חנקן | תחמוצת זרחן | תחמוצת | שקים | |||
במהלך חודש מרץ (השקיות טכניות במקרה הצורך) | צימוח תקין עד חזק, כאשר יש בעיות פוריות (יבול נמוך מהרצוי) | 12-43-12 | 5 | 0.6 | 2.15 | 0.6 | 0.2 |
| צימוח חלש מהרצוי ואין צורך בתוספת סידן ומגנזיום | 20-20-20 | 15 | 3 | 3 | 3 | 0.4 | |
| צימוח חלש ויש צורך בסידן ומגנזיום | קלציום ניטרט +מגניסל | 10 10 | 1.5 1 | - | - | 0.4 0.4 | |
| צימוח תקין אך יש צורך בתוספת סידן ומגנזיום | Haifa Cal Absolute + BitterMag (מגנזיום גופרתי) | 6-10 10 | 0.24-0.4 0.4 | ||||
| חנטים בגודל 20 מ"מ עד שלושה שבועות לפני קטיף | שבירת צבע תקינה | 20 | 3 | 0 | 9 | 0.8 | |
| לאחר קטיף* | צימוח טוב ו/או יבול נמוך | הפסקת דישון | |||||
עצים חלשים ו/או נקטף יבול גבוה | 23-7-23 | 20 | 5 | 1 | 5 | 0.8 | |
| סה"כ | 45 | 8 | 4 | 14 | 1.6 | ||
* אם נקטף יבול נמוך והעצים במצב של צימוח נמרץ, כאשר אין צורך בתוספת אשלגן, מומלץ להפחית משמעותית את הדישון בחנקן לאחר קטיף – עד כדי הפסקה מוחלטת.
להתאמת תוכנית הדשיה לתנאים במטע ולמערכת ההשקיה שלך - מומלץ להיעזר בתוכנת ™NutriNet
דישון במטע צעיר
במטע הצעיר, משנת הנטיעה ועד שנה שלישית ניתן לדשן בנוסחאות דשן-כל או במולטיגרו 31-6-7.
- מולטיגרו 31-6-7 הוא דשן בשחרור מבוקר ל-8 חודשים. בשנת הנטיעה ניתן ליישם בבור השתילה, לפני השתילה. בשנים העוקבות יש ליישם מתחת לשתי טפטפות קרובות משני צידי העץ.
אם מיישמים לאחר נטיעה ויש טפטפת צמודה לשתיל, יש ליישם את המולטיגרו מצידו השני של צינור הטפטוף, במרחק 10 ס"מ מהשתיל, ובכל מקרה אין ליישם את המולטיגרו על גוש השתילה!
גם בדישון במולטיגרו, מומלץ לדשן בסטרטר 12-43-12, 5 ק"ג לדונם מיד לאחר השתילה כדי לעודד התפתחות שורשים.
- דשן-כל: מומלץ לדשן ב 20-20-20 או 23-7-23 , 1-1.5 שקים לדונם לכל העונה במנות שבועיות קבועות.
אם בזמן השתילה הטפטפות סגורות ורק הטפטפות הקרובות לשתיל פתוחות, שק אחד לדונם מספיק. אם כל הטפטפות פתוחות, יעילות הדישון יורדת ויש לדשן שק וחצי.
עם גדילת המטע הצעיר והתפתחות השורשים, השורשים יגיעו ליותר טפטפות פתוחות ויעילות הדישון תעלה.
דישון עלוותי בדובדבן
דישון עלוותי משתלב עם ריסוס חומרי הדברה. אין לשלב עם מוצרי נחושת, גופרית או שמנים. יש להקפיד על תנאי ריסוס מתאמים (לחות יחסית, חום ורוח).
הנחיות כלליות לדישון עלוותי
| שלב פנולוגי | מטרה | דשן | ריכוז | מספר ריסוסים | הערות |
| לפני התעוררות | עידוד התעוררות | 7.5% | 1 | ריסוס בתחילת התנפחות הפקעים או שבועיים לפני התעוררות. | |
| התנפחות הפקעים | עידוד פריחה וחנטה | 1% 0.1% 0.1% | 1-3 | מהתחלת התפתחות עלווה מומלץ לרסס מגניסל עם מוצרי מיקרו (קומבי ובורונית). | |
| שיא פריחה | המרצת עלווה וחיזוק הפקעים | 1% 0.1% 0.1% | 1-2 | מומלץ לשלב עם חיפה מיקרו אבץ 0.1% . | |
| לאחר פריחה (חנטה) | תיקון מחסורים | דשן-כל 21-21-21 | 1% 0.5% | 1-3 | לחיזוק עלווה במצב של עומס פרי ועלווה חלשה. |
| גדילת הפרי - מחנטה ועד שבועיים לפני קטיף | הגדלת פרי ושיפור איכותו | בונוס | 1% | 2-3 | ניתן לשלב עם קלציום אבסולוט (0.5%) |
| לאחר קטיף | הכנה לעונה הבאה | 1% 0.1% 0.1% | 1 | מומלץ לריסוס כדי לשמור על עלווה בריאה וחיונית. אם העלווה חזקה, מומלץ לרסס רק מיקרו קומבי ובורונית. | |
| שילוך סתוי | הכנה לעונה הבאה | 5-7% | 1 | אין לרסס לפני תחילת דצמבר כדי להימנע מפריחה בחורף. |