דישון קיווי

המלצות לדישון מטע קיווי

מאת ישי וקסמן, אגרונום אזור הצפון והמרכז

קיווי הוא גידול נישה הפודה מחירים בינוניים גבוהים, אך הנבה סירוגית (שונות גבוהה ביבול בין שנים עוקבות) ובלתי יציבה פוגעת בכלכליות שלו. שטחי הקיווי בישראל כוללים כ-1,800 דונם, בעיקר בגליל העליון ובצפון הגולן. הקיווי נחשב לצרכן דשן בינוני–גבוה, בעל רגישות למחסורי דישון. עם זאת, הוא אינו רגיש לעודפי דשן, למעט עודפים קיצוניים. קיווי נחשב רגיש למליחות וצרכן כבד של אשלגן, המצטבר בפרי, ועל כן מומלץ להקפיד על איכות הדשנים לגידול זה.

^{המידע שלהלן מובא כהמלצות כלליות בלבד. יש להיוועץ באגרונום קבוצת חיפה לצורך התאמת תוכנית דישון לתנאי השטח הספציפיים. כל שימוש במידע נעשה על אחריות המשתמש בלבד. קבוצת חיפה אינה מתחייבת לתוצאות השימוש במידע ואינה אחראית לדיוקו, שלמותו או התאמתו לכל מטרה.}

הנחיות כלליות

עונת גידול הקיווי ארוכה מאוד והפרי נקטף בסתיו, לכן ניתן לבצע תיקוני דישון לאורך כל העונה. לדישון לאחר קטיף חשיבות נמוכה ואין הכרח לדשן בשלב זה, בעיקר בזנים או חלקות הנקטפים מאוחר. לעיתים דישון לאחר קטיף אינו אפשרי כלל.

עבור הצימוח השנתי של העץ יש לספק כ-5 עד 7 יחידות חנקן (N), 5-7 יחידות תחמוצת אשלגן (K₂O) ו-2-3 יחידות תחמוצת זרחן (P₂O₅) (יחידה = ק"ג לדונם).
יש לקבוע את הכמות בהתאם לסוג הקרקע, לבדיקות קרקע ועלים ולעוצמת הצימוח.
עבור כל טון יבול צפוי יש לספק 3-2 יח' חנקן, 0.7-1.2 יח' תחמוצת זרחן, 4-5 יח' תחמוצת אשלגן, 0.3-0.6 ק"ג סידן (CaO) ו-0.3-0.6 ק"ג מגנזיום (MgO).
כמויות דישון מקובלות בקיווי הן 10-17 יח' חנקן, 10-20 יח' תחמוצת אשלגן (ביבול גבוה – 25 יח'), 5-7 יח' תחמוצת זרחן. לרוב הדישון אינו כולל סידן ומגנזיום.

חנקן
בקיווי יש לדשן בחנקן לאורך כל תקופת הגידול – מהתעוררות ולבלוב ועד סיום העונה. צריכת החנקן גבוהה בתחילת העונה, בשלב הצימוח, ויורדת בשלב גדילת הפרי. מכיוון שאין צורך בשבירת צבע, דישון רציף בחנקן אינו מהווה בעיה. עם זאת, בשלב גדילת הפרי אין צורך ברמות חנקן גבוהות, ועל כן לאחר חנטה, כאשר הפרי מגיע לקוטר 20 מ"מ בקירוב, מומלץ להפחית בהדרגה את הדישון החנקני. מומלץ לדשן בתחילת העונה (לאחר מתן סטרטר 12-43-12) דשן המספק רמת חנקן גבוהה, כגון 30-10-10 או 23-7-23. הדישון החנקני תומך בצימוח הווגטטיבי (ענפים, עלווה ושורשים). מדד תקין בעלים הוא 2.2-2.8% חנקן ממשקל יבש. צימוח נמרץ מצביע על רמת חנקן גבוהה (ערך מעל 5.5% הינו עודף אשר יכול לגרום נזק לעלווה), ולעומת זאת צימוח חלש בשילוב דישון נמוך יכול בהחלט לרמז על דישון חנקן בחוסר.

זרחן
קיווי נחשב לגידול צורך זרחן, ולרוב דורש רמה גבוהה של זרחן – 5-7 יחידות P₂O₅ לעונה.
לזרחן משמעות רבה במשק האנרגיה של הקיווי. מומלץ מאוד להתחיל את העונה במנת זרחן גדולה יחסית, גם אם לא קיים מחסור בקרקע. הדישון המומלץ הוא 5-8 ק"ג דשן-כל סטרטר 12-43-12 או 2-3 ליטר חומצה זרחתית (המשמשת גם לניקוי טפטפות מאבנית). מומלץ ליישם דשנים אלו מיד עם התעוררות המטע כדישון טכני, גם אם אין צורך בהשקיה.
מומלץ מאוד להמשיך לדשן בזרחן במהלך העונה בהתאם לרמת הזרחן בקרקע – עד למנה של 5-7 יחידות P₂O₅ .
מחסור בזרחן יתבטא בצימוח מוגבל וענפים דקים וקצרים מהרגיל. במצב של מחסור חמור העלים יקבלו צבע סגול כהה (יש לציין כי הסגלה יכולה לנבוע גם מקור).
אין חשש לעודפי זרחן בקיווי, אך לא מומלץ לדשן מנת זרחן גבוהה (לדוגמא סטרטר 12-43-12) בשילוב ברזל, כדי למנוע תחרות על קליטה בשורשים. באופן כללי ניתן לשלב דשני זרחן עם ברזל כל עוד מקור הזרחן אינו חומצה, או ש-pH תמיסת הדשן גבוה מ-3.

אשלגן
לאשלגן תפקיד מרכזי בבריאות הצמח ואיכות הפרי. האשלגן חיוני לחיזוק הצמח, העמידות למחלות, מזיקים ועקות אביוטיות כגון חום, קור ויובש. לאשלגן חשיבות רבה באיכות הפרי: מוצקות, גודל וחיי מדף. הפרי צורך כמות רבה של יסוד זה – 3.5-5.5 ק"ג לטון יבול טרי.
אין מניעה לדשן אשלגן ברמות גבוהות יחסית בתחילת העונה, וניתן לדשן כבר מתחילת העונה בדשן עם יחס חנקן:אשלגן מאוזן, כגון 23-7-23. כאשר יש אינדיקציה למחסורי סידן (הנקלט בעיקר בתחילת העונה), מומלץ להפחית את רמת האשלגן בתחילת העונה באמצעות דישון בדשן-כל 30-10-10, ולהעלות משמעותית את מנות האשלגן כאשר החנטים בקוטר 10-15 מ"מ כדי לתמוך בגידול הפרי.
חנקת אשלגן היא מקור האשלגן המועדף בקיווי, ומומלץ שכל האשלגן יינתן ממקור זה (או מנוסחאות דשן-כל המבוססות על חנקת אשלגן). מומלץ לעבור מדשן מורכב (נוסחאות דשן-כל) לחנקת אשלגן כאשר הפרי בגודל 20-30 מ"מ ולהמשיך לדשן עד לכמות מצטברת של 7.5-12 ק"ג חנקת אשלגן לדונם לכל טון יבול צפוי (ראה תוכניות דישון בהמשך) עד הקטיף.
מכיוון שהפרי נקטף מאוחר, בסיום העונה, לרוב לא יהיה זמן או צורך לדשן לאחר קטיף. בזנים הנקטפים מוקדם ניתן לספק עוד מנת דשן קטנה (2-3 יח' חנקן ואשלגן) לקראת סיום העונה. אם הצימוח חזק מהרצוי ומעוניינים להפחית עוד את מנת החנקן, מומלץ להחליף את חנקת האשלגן ב-Haifa SOP (אשלגן גופרתי).

סידן
קיווי אינו נחשב רגיש למחסורי סידן, והפרי מסלק מעט סידן – כ-0.25-0.5 ק"ג CaO לכל טון פרי טרי.
לרוב אין צורך לספק סידן בדשן, זאת למרות הצריכה המשמעותית של סידן בצמח (8-12 יח' CaO לדונם לעונה).
במקרים רבים רמת הסידן בקרקעות גירניות ובמי ההשקיה מספיקה, אך בקרקעות עניות בסידן, כגון קרקעות בזלתיות, וכאשר משקים במי אגירת נחלים, ייתכן שיהיה מחסור ביסוד זה. תנאי מחסור כאלו צפויים להיווצר במטעי קיווי ברמת הגולן, ובאזור זה צפויה תגובה חיובית לתוספת סידן בדישון.
במקרה הצורך מומלץ לספק סידן כקלציום ניטרט (Haifa Cal) בתחילת העונה כחלק מהדישון החנקני. כמות של שק לדונם היא סבירה, ותתרום 6.6 יח' סידן ו-4 יח' חנקן צרוף.

מגנזיום
למגנזיום חשיבות רבה בתהליך הפוטוסינתזה ובמשק האנרגיה של העץ, ומחסורי מגנזיום ייראו בבירור בקיווי. המחסור יתחיל להתפתח בתחילת העונה, וייראה בבירור באמצע העונה. אם יש חשש למחסור מגנזיום בחלקה, מומלץ לספק יסוד זה בתחילת העונה כפי שיוסבר בהמשך.
הגידול הווגטטיבי של הצמח דורש רמה בינונית של מגנזיום, כ-3-7 ק"ג MgO לדונם עבור הצימוח השנתי. בפרי מסולקים עוד כ-0.3-0.6 ק"ג MgO לכל טון פרי טרי.
מחסורי מגנזיום צפויים בקרקעות בזלתיות וגירניות, אך לא בקרקעות שמקורן בסלע דולומיט. מומלץ להיעזר בבדיקות קרקע ומים כדי לוודא כי רמת המגנזיום מספיקה אם יש צורך לדשן מגנזיום, שק מגניסל לדונם בתחילת העונה הוא מנה סבירה, שתספק כ-4 יח' MgO בתוספת 2.5 יח' חנקן צרוף. ניתן לשלב מגניסל וקלציום ניטרט אם יש צורך בדישון סידן ומגנזיום. אם הסידן אינו נחוץ, לדוגמה בקרקעות שמקורן בסלע גיר, ניתן לשלב מגנזיום גופרתי (Haifa BitterMag) עם נוסחאות דשן-כל כגון 23-7-23. יש לשים לב: נוסחת דשן-כל 30-10-10 מכילה 2% מגנזיום.
מגנזיום נקלט היטב דרך העלווה, ווניתן ליישם מגניסל בריסוס. ריכוז מומלץ: 1%.

יסודות מיקרו
יסודות מיקרו ובעיקר ברזל, מנגן, אבץ ובורון בעלי חשיבות רבה להנבת פרי איכותי. הקיווי רגיש למחסורי ברזל, בעיקר בקרקעות הבסיסיות הגירניות בגליל העליון, ועל כן קיימת חשיבות רבה לדישון ברזל לאורך העונה. מומלץ לדשן כ0.5-1 ק"ג ברזל הייפר 52 (Fe-EDDHA 6%) בתחילת העונה, לאחר דישון סטרטר 12-43-12, במנת דשן מרוכזת בנפרד מהדשן. במהלך העונה מומלץ לשלב את כל יסודות המיקרו עם הדשן, ועל כן למכל של 1,000 ליטר, שמכיל 8 שקי 25 ק"ג, מומלץ להוסיף 5 ק"ג הייפר 52, 2 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו-1 ק"ג חיפה מיקרו אבץ.

תוכנית הדשיה לקיווי

תוכנית למטע מניב (יבול צפוי של 4-5 טון/דונם). יש להתאים במהלך העונה את מנות הדשן ליבול הצפוי.

שלב הגידול ומצב המטע (יש לבחור את הדשן המתאים לשלב מתוך האפשרויות על פי מצב החלקה)		סוג הדשן	ק"ג/דונם				שקים
		סוג הדשן	משקל הדשן	חנקן	תחמוצת זרחן	תחמוצת אשלגן	שקים
לבלוב (מרץ)	טפטפות נקיות	דשן-כל 12-43-12	5	0.6	2	0.6	0.2
לבלוב (מרץ)	צריך לנקות את הטפטפות	חומצה זרחתית	2-3 ליטר	0	2-3	0
מתחילת האביב (מרץ-אפריל) עד פרי בגודל 25 מ"מ	צימוח תקין, אין חוסרים	23-7-23 או 30-10-10*	37.5 30	9 9	3 3	9 3	1.5 1.2
	נדרשת תוספת של חנקן, סידן ומגנזיום**	Haifa Cal GG (קלציום ניטרט)	37.5-50	9	0	0	1.5-2
	נדרשת תוספת של חנקן, סידן ומגנזיום**	מגניסל (מגנזיום ניטרט)	37.5-50	9	0	0	1.5-2
מפרי בגודל 25 מ"מ עד קטיף		חנקת אשלגן	25-37.5	3-5	0	12-17	1-1.5
לאחר קטיף, עד סגירת מים		23-7-23 או 20-20-20***	0-12.5	0-2.5	0-0.7	0-2.5	0-0.5
סה"כ			75	15	5	26	3

* אם צריך לדשן גם סידן וגם מגנזיום, מומלץ לתת שק מכל דשן. אם יש צורך רק באחד מן היסודות, מומלץ לתת שני שקים.

* אם הדישון החנקני בתחילת העונה ניתן עם קלציום ניטרט ו/או מגניסל, יש להשלים את מנת הזרחן כחומצה זרחתית או לשלב סטרטר 12-43-12 עם חנקת אשלגן בשלב גדילת הפרי. אין לשלב קלציום ניטרט ומגניסל עם דשני זרחן באותו מכל!

** אם הצימוח חלש, עדיף לדשן ב-20-20-20 בסיום העונה.

להתאמת תוכנית הדשיה לתנאים במטע ולמערכת ההשקיה שלך - מומלץ להיעזר בתוכנת ™NutriNet

דישון במטע צעיר

במטע הצעיר, משנת הנטיעה ועד שנה שלישית ניתן לדשן בנוסחאות דשן-כל או במולטיגרו 31-6-7.

מולטיגרו 31-6-7 הוא דשן בשחרור מבוקר ל-8 חודשים המיועד לנטיעות ולמטעים צעירים. בשנת הנטיעה ניתן ליישם בבור השתילה, לפני השתילה. בשנים העוקבות יש ליישם מתחת לשתי טפטפות קרובות משני צידי העץ.
אם מיישמים לאחר נטיעה ויש טפטפת צמודה לשתיל, יש ליישם את המולטיגרו מצידו השני של צינור הטפטוף, במרחק 10 ס"מ מהשתיל, ובכל מקרה אין ליישם את המולטיגרו על גוש השתילה!
דשן-כל: יש לבחור את הנוסחה בהתאם למצב המטע. לחלקות תקינות מתאימה הנוסחה 23-7-23, במטע על קרקע רדודה מומלץ לתת 20-20-20, ובקרקעות שרמת האשלגן בהן גבוהה יחסית מומלץ להשתמש בדשן-כל 30-10-10.

המלצות לדישון במולטיגרו 31-6-7 במטע צעיר (כ-100 שתילים לדונם)

גיל הכרם	ק"ג/דונם/עונה	גרם/שתיל	אופן היישום	יסודות הזנה (ק"ג/דונם/עונה)
גיל הכרם	ק"ג/דונם/עונה	גרם/שתיל	אופן היישום	חנקן	תחמוצת זרחן	תחמוצת אשלגן
שנה ראשונה	5	50	בבור השתילה	1.5	0.3	0.35
שנה ראשונה	10	100	מתחת לשתי טפטפות קרובות	3	0.6	0.7
שנה שניה	20	200	מתחת לשתי טפטפות קרובות	6	1.2	1.4
שנה שלישית	30	300	מתחת לשתי טפטפות קרובות	9	1.8	2.1

* מומלץ לדשן מיד לאחר נטיעה כ-5 ק"ג דשן-כל סטרטר 12-43-12 לדונם בהדשיה במנה בודדת.

המלצות לדישון בדשן-כל (דשן מסיס) במטע צעיר (כ-100 שתילים לדונם)

גיל הכרם	דשן*	ק"ג/דונם/עונה	יסודות הזנה (ק"ג/דונם/עונה)
גיל הכרם	דשן*	ק"ג/דונם/עונה	חנקן	תחמוצת זרחן	תחמוצת אשלגן
שנה ראשונה	20-20-20	25	5	5	5
	23-7-23	25	6	2	6
	30-10-10	17	5	1.7	1.7
שנה שניה ושלישית	20-20-20	37.5-50	7.5-10	7.5-10	7.5-10
	23-7-23	32-43	7.5-10	2-3	7.5-10
	30-10-10	25-33	7.5-10	2.5-3	2.5-3

*
דשן-כל 20-20-20 מומלץ בקרקעות עניות, גירניות ורדודות.
דשן- כל 23-7-23 הוא הדשן המומלץ ברוב הקרקעות.
דשן-כל 30-30-30 מומלץ כאשר ידוע שרמת האשלגן בקרקע גבוהה.

דישון עלוותי בקיווי

דישון עלוותי משתלב עם ריסוס חומרי הדברה. אין לשלב עם מוצרי נחושת, גופרית או שמנים. יש להקפיד על תנאי ריסוס מתאמים (לחות יחסית, חום ורוח).
הנחיות כלליות לדישון עלוותי

שלב פנולוגי	מטרה	דשן	ריכוז	מספר ריסוסים	הערות
מהתחלת התפתחות עלווה	עידוד פריחה וחנטה	מגניסל + חיפה מיקרו קומבי + בורונית	1% 0.1% 0.1%	1-3
שיא פריחה	המרצת עלווה וחיזוק הפקעים	דשן-כל 21-21-21 + חיפה מיקרו קומבי + בורונית	1% 0.1% 0.1%	1-2	מומלץ לשלב עם חיפה מיקרו אבץ 0.1% . אין לשלב עם מגניסל.
לאחר פריחה (חנטה)	חיזוק עלווה במצב של עומס פרי ועלווה חלשה	דשן-כל 21-21-21	2%	1-2
גדילת פרי	הגדלת הפרי ושיפור איכותו	בונוס	2%	2-3	מחנטים בקוטר 25 מ"מ עד קוטר 30-40 מ"מ
לאחר קטיף	הכנה לעונה הבאה	דשן-כל 21-21-21 + חיפה מיקרו קומבי + בורונית	2% 0.1% 0.1%	1	מומלץ לרסס כדי לשמור על עלווה חיונית ובריאה. אם העלווה חזקה, מומלץ לרסס מיקרו קומבי בלבד.

מקורות

Kiwifruit Nutrition, diagnosis of nutritional disorders, G.S. Smith, C.J.Asher, C.J. Clark, New Zealand 1987.
M. Toselli, M. Quartieri, G. Sorrenti, E. Baldi, G. Polidori, M. A. Germani, E. Xylogiannis, Dynamic of nutrient uptake and partitioning within yellow-fleshed kiwifruit (Actinidia chinensis var chinensis) organs, The IX International Symposium on Mineral Nutrition of Fruit Crops, 2021.
Montanaro, G., Dichio, B., Lang, A., Mininni, A. N., Nuzzo, V., Clearwater, M. J., & Xiloyannis, C. (2014). Internal versus external control of calcium nutrition in kiwifruit. Journal of Plant Nutrition and Soil Science, 177(6), 819-830.‏