המלצות דישון לכרם יין

ישי וקסמן, אגרונום אזור הצפון והמרכז 

בישראל כ-75,000 דונם כרם יין הפרוסים מצפון הגולן והגליל העליון עד צפון הנגב. גידול הגפנים ליין מתחלק, באופן גס, לזני כמות וזני איכות. בזני הכמות יש חשיבות לגובה היבול, ואילו בזני האיכות מגבילים את היבול לחלקה כדי להגיע לאיכויות גבוהות. 

מבחינת כמות הדשן הניתנת לחלקה, דישון זני איכות נחשב לנמוך ביותר מבין כל גידולי המטעים – לעיתים עד לרמה ההכרחית המינימלית. גישה זו עלולה לגרום לדעיכת הכרם לאורך השנים, עד כדי אי-כלכליות. מחסור חמור ביסודות הזנה אף יכול לגרום להחמרת רגישות הגפנים למחלות ולמזיקים, ובכך להאיץ את הזדקנות הכרם. 

בשל כמויות הדישון המזעריות המיושמות בכרמי יין, עלות הדישון אינה מהווה מרכיב משמעותי בכלל עלויות הגידול השנתיות. לכן ניתן לשפר במידה ניכרת את מצב הכרם מבחינת יבול ובריאות, ללא תוספת כספית משמעותית. 
מטרת המלצות הדישון של קבוצת חיפה היא להביא ליבול האיכותי הגבוה ביותר האפשרי, תוך שמירה על בריאות הכרם לאורך שנים. 

הנחיות כלליות לדישון כרם יין

^{המידע שלהלן מובא כהמלצות כלליות בלבד. יש להיוועץ באגרונום קבוצת חיפה לצורך התאמת תוכנית דישון לתנאי השטח הספציפיים. כל שימוש במידע נעשה על אחריות המשתמש בלבד. קבוצת חיפה אינה מתחייבת לתוצאות השימוש במידע ואינה אחראית לדיוקו, שלמותו או התאמתו לכל מטרה.}

דישון כרם יין בזני כמות דומה במידה רבה לדישון כרם מאכל. לעומת זאת, בדישון זני איכות מושם דגש על יבול מוגבל, ולכן הדישון קפדני יותר ומנות הדשן נשמרות נמוכות.

לגפן מערכת שורשים עמוקה מאוד, המגיעה לעומק של כמה מטרים. בשל כך, ובשל כמות השקיה מועטה יחסית, כלל לא מתרחשת שטיפת יסודות הזנה אל מתחת לבית השורשים. עם זאת, דשנים מגורענים המפוזרים בחלקה במהלך עונת הגשמים עלולים להישטף בנגר עילי.

• לצימוח השנתי של העץ יידרשו 3-5 יחידות חנקן, 2 יחידות תחמוצת זרחן (P₂O₅) ו-3-5 יחידות תחמוצת אשלגן (K₂O) (יחידה = ק"ג/דונם). 

• בנוסף, לכל טון יבול צפוי יש לספק 1.5-2.5 יחידות חנקן, 0.5-1 יחידות תחמוצת זרחן  ו-3-4 יחידות תחמוצת אשלגן. 

• כמויות דישון מקובלות בזני איכות, עבור יבול מטרה של 1 טון לדונם בקירוב, הן 4-7 יחידות חנקן, כ-2-3 יחידות תחמוצת זרחן ו-5-10 יחידות תחמוצת אשלגן.  

• כמויות דישון מקובלות בזני כמות, עבור יבול מטרה של 3 טון לדונם בקירוב, הן 8-12 יחידות חנקן, כ-3-5 יחידות תחמוצת זרחן ו-10-18 יחידות תחמוצת אשלגן. 

מומלץ לכוון את כמויות הדישון בכרם בעיקר על פי היבול הצפוי, ולפי בדיקות עלים (כמדד משני). לכמות היבול ולסמנים פיזיולוגים יש משמעות רבה יותר מאשר לבדיקות העלים, בעיקר עבור החנקן והזרחן. אם אין הלימה בין המראה הוויזואלי של הגפן לבין הערכים בבדיקות העלים, יש להתייחס למצב הפיזיולוגי. לדוגמה, אם בדיקות העלים מצביעות על רמה נמוכה של חנקן או זרחן אך הצימוח העלוותי חזק וירוק "בריא" , המשמעות היא שרמות החנקן  והזרחן בגפן טובות, ואין צורך להגביר את הדישון ביסודות אלו. לעומת זאת, רמות נמוכות של חנקן וזרחן בבדיקות העלים, בשילוב גפנים חלשות וצימוח דל, מעידות בבירור על מחסור ביסודות אלו.

בבדיקות עלים יש להתייחס בעיקר ליסודות שאינם נכללים בתוכנית הדישון, בהנחה שריכוזיהם בקרקע מספיקים לצורכי הגידול. היסודות הרלוונטיים במיוחד לבדיקת עלים בגפן יין הם אשלגן, סידן (כאשר ידוע שריכוזו בקרקע ובמי ההשקיה נמוך, בעיקר בתחילת העונה), מגנזיום (עוד לפני שנראים סימני מחסור אופייניים על העלווה), גופרית (נדיר שייווצר מחסור) ויסודות מיקרו, בשל חיוניותם בעלווה.

חנקן
בגפן יין יש לדשן בחנקן משלב ההתעוררות ועד לבוחל (שבירת צבע). הדישון החנקני תומך בצימוח הווגטטיבי (ענפים, עלווה ושורשים), ועל כן הצימוח מהווה אינדיקציה מצוינת לסטטוס החנקן בגפן: צימוח נמרץ מצביע על רמת חנקן גבוהה בקרקע (ללא קשר לכמות שניתנה בדישון), ואילו צימוח חלש בשילוב עם דישון מועט יכול ללמד על דישון חנקני בחוסר. דישון חנקני גבוה יגרום לצימוח עודף, לעיכוב בקבלת צבע רצוי ולדחיית הבשלה, וכן יגביר את הסיכון להתפרצות מחלות ולפגיעות מזיקים, במיוחד סמוך לבציר. מחסור בחנקן יתבטא בעלווה בהירה (כלורוזה), בדרך כלל על כל פני שטח העלה – העורקים וביניהם. סימני המחסור ייראו תחילה על עלים בוגרים, ויתפשטו בהמשך גם לעלים צעירים. הכרם כולו  ייראה ירוק בהיר עד דהוי.

זרחן
לזרחן משמעות רבה במשק האנרגיה של העץ בתחילת העונה, ועל כן מומלץ מאוד לדשן במנת זרחן בתחילתה של כל עונה. מכיוון שצמח אינו יכול לתפקד באופן תקין כאשר רמת הזרחן הזמינה לו מוגבלת, הוא יזרים כמות רבה מתוצרי הפוטוסינתזה (סוכרים) לשורש לצורך קליטת זרחן מהקרקע. הסימן הוויזואלי המצביע על מחסור בזרחן הוא צימוח חלש של הגפן גם כאשר ניתן דישון תקין בחנקן (היסוד הקשור לגידול הווגטטיבי). 
הדישון הזרחני המומלץ הוא 5 ק"ג דשן-כל סטרטר 12-43-12, או לחלופין 1-2 ליטר חומצה זרחתית (אשר תורמת גם לניקוי מערכת הטפטוף ממשקעי אבנית). מומלץ ליישם דשנים אלו מיד עם התעוררות הגפנים כדישון טכני, גם אם אין צורך בהשקיה. יש להמשיך ולדשן בזרחן במהלך העונה בהתאם לרמת הזרחן בקרקע – עד לכמות כוללת של 2-5 יחידות תחמוצת זרחן. 
מחסור בזרחן יגרום לצימוח איטי, פריחה וחנטה חלשות, ולדעיכת הכרם באופן כללי. בדיקות עלים וקרקע הן דרך פשוטה לאמת מחסור זה. 

אשלגן
לאשלגן תפקיד מרכזי בבריאות העץ – בחיזוק העמידות למחלות, מזיקים ועקות אביוטיות כגון חום, ויובש. מומלץ לדשן אשלגן ברמות נמוכות בתחילת העונה, וכאשר הגרגר מגיע לגודל אפונה יש להעלות משמעותית את מנות האשלגן, כדי לתמוך בגידול הפרי. יש להקפיד לא לחרוג ממנות האשלגן המומלצות, עקב חשש לירידה באיכות היין (עודף אשלגן יגרום להעלאתה-pH ).
למרות שגפן יין אינו נחשב רגיש למליחות, חנקת אשלגן היא מקור האשלגן המיטבי לגפן יין. מומלץ להתחיל לדשן בחנקת אשלגן לאחר חנטה מלאה, כאשר החנטים בקוטר 10 מ"מ, ולהמשיך לדשן עד לכמות מצטברת של 10 ק"ג חנקת אשלגן לדונם עד בוחל. צבירת האשלגן המשמעותית מתרחשת מבוחל עד שיא גודל הגרגר, ובשלב זה מומלץ לעבור ל-Haifa SOP (אשלגן גופרתי)ולדשן 10 ק"ג לדונם. 

סידן
מחסורי סידן אינם שכיחים בגפן יין, מכיוון שבדרך כלל מתקבלת כמות מספקת של סידן מן הקרקע וממי ההשקיה. הגפן צורכת כמות סידן גבוהה יחסית לתמיכה בצימוח (6-9 יח' תחמוצת סידן, CaO) וכמות נמוכה יותר להתפתחות הפרי (כ-1 ק"ג CaO לכל טון יבול). 
בקרקעות עניות בסידן, כגון קרקעות הבזלת ברמת הגולן ובאזורים נוספים בישראל, וכן בקרקעות החוליות במישור החוף, מומלץ לוודא שאין מחסור ביסוד זה. הדבר חשוב במיוחד כאשר משתמשים במי השקיה דלים בסידן וכאשר פתיחת המים מתעכבת בשל גשמים מאוחרים. במקרה זה מומלץ לספק את החנקן של תחילת העונה באמצעות קלציום ניטרט – כשק (25 ק"ג) לדונם באביב. 
מומלץ לדשן ברמה הגבוהה האפשרית של סידן, מכיוון שהיווצרות עודפי סידן אינה מהווה בעיה (כדי לסבר את האוזן – בחלקות הנטועות בקרקעות עשירות בסידן, רמת הסידן הזמינה לכרם במשך שנה עשויה להגיע לעשרות רבות של קילוגרמים). 
לסידן חשיבות רבה בתחילת העונה. אם לא מעוניינים לדשן בחנקן כלל בשלב זה, יש לדשן בקלציום אבסולוט, 1/2-1 שקים לדונם.  מחסור סידן יראה בהמשך העונה (בקיץ) כהתמוטטות של הגרגרים ורקבונות באשכול.

מגנזיום 
הגפן רגישה למחסורי מגנזיום, אשר צפויים להיווצר בקרקעות הבזלת והחול/חמרה, וגם בקרקעות הגיר שברוב אזורי ההר בישראל. מכיוון שמגנזיום חיוני לתפקוד המערכת הפוטוסינתטית ולמשק האנרגיה של הצמח, מומלץ לאתר מחסורים (רצוי באמצעות בדיקות עלים) מבעוד מועד ולהוסיף מגנזיום בדישון כבר בתחילת העונה. אם יש אינדיקציה למחסור מגנזיום כרוני, מומלץ לספק יסוד זה באמצעות מגניסל (מגנזיום חנקתי) כחלק מהדישון החנקני של תחילת העונה. ניתן לשלב מגניסל עם קלציום ניטרט. מומלץ לדשן כ-12.5-25 ק"ג מגניסל לדונם, כמות  שתתרום גם 2.5 – 1.25 יח' חנקן. אם לא מעוניינים בתוספת חנקן אך הדישון במגנזיום הכרחי, ניתן לדשן במגנזיום גופרתי, שאותו אפשרי לשלב עם הדשנים המכילים זרחן. 
מכיוון שהמגנזיום חיוני בעלים, דישון עלוותי במגניסל הוא יעיל מאוד. מומלץ לשלב מגניסל בריכוז 1% בריסוסי ההדברה. 

גופרית
מחסורי גופרית בכרמי יין בישראל נדירים, מכיוון שצריכת הגופרית של הגידול נמוכה – כ-1 ק"ג SO₄ לדונם לצימוח ולטון יבול טרי גם יחד. לרוב גופרית מצויה ברמות מספיקות בקרקע ובמים, ודשנים רבים מכילים יסוד זה, כגון אמון גופרתי, מגנזיום גופרתי ואשלגן גופרתי. 

יסודות מיקרו
יסודות מיקרו - בעיקר ברזל, מנגן, אבץ ובורון - חיוניים להנבת פרי איכותי. כאשר ידוע על מחסורים של יסודות אלו בחלקה או כאשר בדיקות עלים מראות שרמתם נמוכה, מומלץ מומלץ לדשן כ0.5-1 ק"ג הייפר 52, 0.5 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו0.125 ק"ג חיפה מיקרו אבץ לדונם בדישון בודד בתחילת העונה. בעת הכנת מכל דשן עם חומרי חיפה מומלץ לתגבר ביסודות אלו במכל. במכל 1,000 ליטר המכיל 8 שקי דשן של 25 ק"ג, יש להוסיף 5 ק"ג ברזל, 2 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו-1 ק"ג חיפה מיקרו אבץ.

תוכניות הדשיה לכרם יין

כרם יין זני איכות – יבול של 1 טון/דונם בקירוב

התוכנית כוללת רמות נמוכות של אשלגן, כדי לא לפגוע באיכות היין. אם יש אינדיקציה לרמות אשלגן נמוכות (בדיקות עלים או קרקע, סימנים ויזואליים) יש להגביר את הדישון האשלגני.   

* יש לבחור בנוסחה 30-10-10 כאשר רמת האשלגן בקרקע גבוהה
** אם ניתן רק אחד מן הדשנים, יש לתת שק שלם (25 ק"ג) לדונם של הדשן
*** אם הצימוח חזק לאחר בציר, מומלץ לשקול הפסקת דישון

כרם יין זני כמות – יבול של 3 טון/דונם בקירוב

* יש לבחור בנוסחה 30-10-10 כאשר רמת האשלגן בקרקע גבוהה
** אם ניתן רק אחד מן הדשנים, יש לתת שק שלם (25 ק"ג) לדונם של הדשן. אם ניתנים שני הדשנים - יש לתת חצי שק מכל אחד. 
*** אם הצימוח חזק לאחר בציר, מומלץ לשקול הפסקת דישון

להתאמת תוכנית הדשיה לתנאים במטע ולמערכת ההשקיה שלך - מומלץ להיעזר בתוכנת ™NutriNet

דישון בכרם צעיר 

בכרם הצעיר, משנת הנטיעה ועד שנה שלישית ניתן לדשן בנוסחאות דשן-כל או במולטיגרו 31-6-7. 

• מולטיגרו 31-6-7 הוא דשן בשחרור מבוקר ל-8 חודשים המיועד לנטיעות ולמטעים צעירים. בשנת הנטיעה ניתן ליישם בבור השתילה, לפני השתילה. בשנים העוקבות יש ליישם מתחת לשתי טפטפות קרובות משני צידי העץ. 
  אם מיישמים לאחר נטיעה ויש טפטפת צמודה לשתיל, יש ליישם את המולטיגרו מצידו השני של צינור הטפטוף, במרחק 10 ס"מ מהשתיל, ובכל מקרה אין ליישם את המולטיגרו על גוש השתילה!
• דשן-כל: יש לבחור את הנוסחה בהתאם למצב הכרם. לחלקות תקינות מתאימה הנוסחה 23-7-23, בכרם חלש מומלץ לתת 20-20-20, ובקרקעות שרמת האשלגן בהן גבוהה יחסית מומלץ להשתמש בדשן-כל 30-10-10. 

המלצות לדישון במולטיגרו 31-6-17 בכרם צעיר (350 גפנים לדונם)

* מומלץ לדשן מיד לאחר נטיעה כ-5 ק"ג דשן-כל סטרטר 12-43-12 לדונם בהדשיה במנה בודדת.

המלצות לדישון בדשן-כל (דשן מסיס) בכרם צעיר (350 גפנים לדונם)

*
דשן-כל 20-20-20 מומלץ בקרקעות עניות , גירניות ורדודות.
דשן- כל 23-7-23 הינו הדשן המומלץ ברוב הקרקעות.
דשן-כל 30-10-10 מומלץ כאשר ידוע שרמת האשלגן בקרקע גבוהה.

דישון עלוותי בכרם מאכל

מומלץ ביותר לשלב דשנים בריסוס עלוותי כאשר מבצעים ריסוסי הדברה. מרבית חומרי ההדברה משתלבים עם ריסוסים ההזנה. 

הנחיות כלליות לדישון עלוותי

מקורות

1. גור ל., לא רק דשן, מאקרו ומיקרו-נוטריאנטים כאמצעי להדברת קימחון הגפן והשפעתם על פרופיל המטאבוליטים בענבים, עלון הנוטע, יוני 2025.

2. הרכבי ע., כהן ע., ניר ג., רמת הדישון האשלגני והשפעתו על ענבי יין בזנים מרלו ומוסקט אלכסנדרוני, עלון הנוטע, מאי 2010.

3. Foliar Fertilization of Grapevines, By Peter Christensen, Extension Viticulturist The University of California Kearney Agricultural Center

4. Christensen, P. 1980. Timing of zinc foliar sprays. 1. Effects of application intervals preceding and during the bloom and fruit-set stages. 2. Effects of day vs night application. American Journal of Enology and Viticulture. 31:53-59.

5. Porro, D., C. Dorigatti, M. Stefanini, M. Policarpo, F. Camin, and L. Ziller. 2006. Foliar nitrogen composition and application timing influence nitrogen uptake by, as well as partitioning within, two grapevine cultivars. Acta Horticulturae. 721:245-250