ישי וקסמן, אגרונום אזור הצפון והמרכז ויותם מטלון, אגרונום הגולן ועמקים מזרחיים

כרם מאכל נחשב גידול רווחי, אך הוא דורש השקעה רבה בהקמה – הכנת השטח, תשתית להדליה והשתילים עצמם, ומצריך מספר רב יחסית של שעות עבודה לדונם לעונה. 
בישראל כ-30,000 דונם כרם מאכל בכל חלקי הארץ,  ולכל אזור יתרונות וחסרונות מבחינת רמת היבול, איכות היבול ומועד הבציר. כרם מאכל נבצר מתחילת האביב ועד סוף הסתיו.

הנחיות כלליות לדישון כרם מאכל

^{המידע שלהלן מובא כהמלצות כלליות בלבד. יש להיוועץ באגרונום קבוצת חיפה לצורך התאמת תוכנית דישון לתנאי השטח הספציפיים. כל שימוש במידע נעשה על אחריות המשתמש בלבד. קבוצת חיפה אינה מתחייבת לתוצאות השימוש במידע ואינה אחראית לדיוקו, שלמותו או התאמתו לכל מטרה.}

דישון כרם מאכל דומה לדישון מטע נשיר אחר הרבה יותר מאשר לדישון גפן יין, וזאת מכיוון שהפרי נצרך טרי, וכמות היבול (טון/דונם) ומראה הפרי חשובים יותר מאשר מדדי איכות כגון רמת סוכר, חומצה וביו-כימיקלים אחרים.
בגפן מאכל, בדומה לגפן יין, יש מספר רב של זנים. אלו נטועים באזורים שונים בעלי מאפייני אקלים וקרקע שונים, ומושקים במים באיכויות שונות. לכן, יש להתאים את תוכנית הדישון באופן ספציפי לכל חלקה וחלקה. 
לגפן שורש עמוק, ולכן אפשר לגדל גפנים גם כאשר מנות הדשן נמוכות יחסית. יש לדשן משמש בהתאם לגובה היבול הצפוי: 

• לצימוח השנתי של העץ יידרשו 0-5 יחידות חנקן ותחמוצת אשלגן (K₂O)  וכן 0-3 יחידות תחמוצת זרחן (P₂O₅), בהתאם לסוג הקרקע.
• בנוסף, לכל טון יבול צפוי יש לדשן 2-3 יחידות חנקן, 1-2 יחידות תחמוצת זרחן ו-4-6 יחידות תחמוצת אשלגן.

כמויות דישון מקובלות בכרם מאכל הן 10-15 יחידות חנקן, 10-20 יחידות תחמוצת אשלגן (ביבול גבוה – 25 יחידות) 3-6 יחידות תחמוצת זרחן.
(יחידה = 1 ק"ג/דונם).

מומלץ לכוון את כמויות הדישון בכרם  על פי בדיקות עלים. יש להתייחס בעיקר ליסודות שאינם נכללים בתוכנית הדישון כדי לזהות פחיתה קריטית שעלולה להגביל את היבול. 

חנקן
בגפן מאכל יש לתת חנקן משלב ההתעוררות ועד לבוחל (שבירת צבע) בזנים הצבעוניים. בזנים הירוקים ניתן לדשן חנקן ללא הפסקה גם בשלבים המאוחרים של התפתחות הפרי, אך מומלץ להקטין את המינון בהשוואה לתחילת העונה. הדישון החנקני תומך בצימוח הווגטטיבי (ענפים, עלווה ושורשים), ועל כן הצימוח מהווה אינדיקציה מצוינת לסטטוס החנקן בגפן: צימוח נמרץ מצביע על רמת חנקן גבוהה בקרקע (ללא קשר למנת הדשן שניתנה בדישון), ואילו צימוח חלש בשילוב עם דישון נמוך יכול ללמד על דישון חנקן בחוסר. דישון חנקני גבוה יגרום לעיכוב בקבלת צבע רצוי ולדחיית הבשלה, וכן יגביר את  הסיכון להתפרצות מזיקים ומחלות, במיוחד בסמוך לבציר. חוסר חנקן יתבטא בעלווה בהירה (כלורוזה), בדרך כלל על כל פני שטח העלה – העורקים וביניהם. סימני המחסור ייראו תחילה על עלים בוגרים ויעברו בהמשך גם לעלים צעירים. 

זרחן
לזרחן חשיבות רבה במשק האנרגיה של העץ בתחילת העונה, ולכן לתת מנת זרחן בתחילתה של כל עונת גידול. הדישון המומלץ הוא יישום של 5–8 ק״ג לדונם דשן סטרטר 12-43-12, או לחלופין 1–2 ליטר לדונם חומצה זרחתית (אשר תורמת גם לניקוי מערכת הטפטוף ממשקעי אבנית). 
את הדשנים מומלץ ליישם מיד עם התעוררות העץ, כדישון טכני, גם במקרים שבהם אין עדיין צורך בהשקיה. מומלץ להמשיך בדישון זרחני במהלך העונה כולה, ולהגיע למנה מצטברת של 2–5 יחידות תחמוצת זרחן.

אשלגן
לאשלגן תפקיד מרכזי בבריאות העץ – בחיזוק העמידות למחלות, מזיקים ועקות ביוטיות כגון חום, יובש – וכן באיכות הפרי: מוצקות, גודל וחיי מדף. מומלץ לדשן אשלגן ברמות נמוכות בתחילת העונה, וכאשר הגרגר מגיע לגודל אפונה יש להעלות משמעותית את מנות האשלגן, כדי לתמוך בגידול הפרי. 
חנקת אשלגן היא מקור האשלגן המועדף בגפן מאכל, ומרבית הדישון בגידול מבוסס על דשן זה. מומלץ להתחיל לדשן בחנקת אשלגן לאחר חנטה מלאה, כאשר החנטים בקוטר 10-15 מ"מ, ולהמשיך לדשן עד לכמות מצטברת של 25-35 ק"ג חנקת אשלגן לדונם עד הקטיף. אם הצימוח חזק מהרצוי ומעוניינים להפחית את מנת החנקן, מומלץ להחליף את חנקת האשלגן ב-Haifa SOP (אשלגן גופרתי).

סידן, מגנזיום וגופרית
גפן מאכל אינה נחשבת רגישה למחסורים ביסודות אלו. מרבית כרמי המאכל נטועים בקרקעות גירניות או כאלו המכילות כמות משמעותית של גיר, ובנוסף מושקים לרוב במים המכילים רמות מספקות של יסודות אלו. לכן, בדרך כלל לא תהיה תגובה לתוספת סידן, מגנזיום וגופרית בדישון. בקרקעות חוליות או בזלתיות, ובמיוחד כאשר הכרם מושקה במים דלים ביסודות אלו (מי התפלה או קולחין מבוססי התפלה, מי מאגרי נגר עילי וכדומה), מומלץ לספק את מנת החנקן האביבית (לאחר מתן סטרטר 12-43-12) באמצעות קלציום ניטרט , מגניסל, מגנזיום גופרת או אמון גופרתי, עד שהגרגרים מגיעים לגודל 5-10 מ"מ. 
לסידן ומגנזיום חשיבות רבה בתחילת העונה. מגנזיום נקלט היטב גם בריסוס עלוותי ועל כן מומלץ לרסס במגניסל בתחילת העונה. 

יסודות מיקרו
יסודות מיקרו - בעיקר ברזל, מנגן, אבץ ובורון - חיוניים להנבת פרי איכותי. כאשר ידוע על מחסורים של יסודות אלו בחלקה או כאשר בדיקות עלים מראות שרמתם נמוכה, מומלץ מומלץ לדשן כ0.5-1 ק"ג הייפר 52, 0.25 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו0.125 ק"ג חיפה מיקרו אבץ לדונם בדישון בודד בתחילת העונה. בעת הכנת מכל דשן עם חומרי חיפה מומלץ לתגבר ביסודות אלו במכל. במכל 1,000 ליטר המכיל 8 שקי דשן של 25 ק"ג, יש להוסיף 5 ק"ג ברזל, 2 ק"ג חיפה מיקרו מנגן ו-1 ק"ג חיפה מיקרו אבץ.

תוכנית הדשיה לכרם מאכל

הדשיה בכרם בוגר

תוכנית הדשיה לכרם מאכל בחממה בבקעת הירדן

להתאמת תוכנית הדשיה לתנאים במטע ולמערכת ההשקיה שלך - מומלץ להיעזר בתוכנת ™NutriNet

דישון בכרם צעיר (צפיפות נטיעה: 240 גפנים לדונם)

בכרם הצעיר, משנת הנטיעה ועד שנה שלישית ניתן לדשן בנוסחאות דשן-כל או במולטיגרו 31-6-7. 

• מולטיגרו 31-6-7 הוא דשן בשחרור מבוקר ל-8 חודשים. בשנת הנטיעה ניתן ליישם בבור השתילה, לפני השתילה. בשנים העוקבות יש ליישם מתחת לשתי טפטפות קרובות משני צידי העץ. 
  אם מיישמים לאחר נטיעה ויש טפטפת צמודה לשתיל, יש ליישם את המולטיגרו מצידו השני של צינור הטפטוף, במרחק 10 ס"מ מהשתיל, ובכל מקרה אין ליישם את המולטיגרו על גוש השתילה!
• דשן-כל: יש לבחור את הנוסחה בהתאם למצב הכרם. לחלקות תקינות מתאימה הנוסחה 23-7-23, ואילו בכרם חלש מומלץ לתת 20-20-20. 

דישון עלוותי בכרם מאכל

מומלץ ביותר לשלב דשנים בריסוס עלוותי כאשר מבצעים ריסוסי הדברה. מרבית חומרי ההדברה משתלבים עם ריסוסים ההזנה. 

הנחיות כלליות לדישון עלוותי